כשאלוהים מבצע את עבודתו, הוא לא בא כדי לקחת חלק בשום בנייה או תנועה. במקום זאת, הוא בא כדי לבצע את כהונתו. בכל פעם שהוא מתגלם כבשר ודם, הדבר נועד רק כדי להשלים שלב עבודה ולפתוח עידן חדש. עכשיו אנחנו נמצאים בעידן המלכות, והאדם נוכח בתרגול של המלכות. שלב העבודה הזה הוא לא עבודתו של האדם, והוא לא נועד להשלים את האדם במידה מסוימת, אלא שהוא נועד להשלים חלק מעבודתו של אלוהים. עבודתו של אלוהים היא לא עבודתו של האדם, והיא לא נועדה להשלים את האדם במידה מסוימת לפני שאלוהים יעזוב את פני האדמה. העבודה הזו נועדה לבצע את כהונתו של אלוהים במלואה ולסיים את העבודה שעליו לעשות, שהיא להכין הסדרים ראויים לעבודתו על פני האדמה, ולזכות כך בכבוד רב. עבודתו של אלוהים בהתגלמותו לא דומה לעבודתם של בני אדם שרוח הקודש משתמשת בהם. כשאלוהים עושה את עבודתו על פני האדמה, הוא עוסק רק במימוש כהונתו. באשר לכל יתר העניינים שלא קשורים לכהונתו, הוא לא לוקח בהם חלק מעשי, אף עד כדי כך שהוא מעלים מהם עין. הוא רק מבצע את העבודה שעליו לעשות, ופחות מכל מטרידה אותו העבודה שעל האדם לעשות. העבודה שהוא עושה היא רק העבודה שקשורה לעידן שבו הוא נמצא ולכהונה שעליו לממש, כאילו כל יתר העניינים לא באחריותו. הוא לא מצטייד בידע בסיסי נוסף על החיים כאדם ולא לומד כישורים חברתיים נוספים או כל דבר אחר שהאדם מבין. הוא לא מפגין שום עניין בכל הדברים שעל האדם להיות מצויד בהם, והוא רק עושה את העבודה שהיא חובתו. על כן, בעיני האדם, אלוהים בהתגלמותו פגום בדברים רבים מדי, אפילו עד כדי כך שהוא מעלים עין מדברים רבים שצריכים להיות לאדם, ושאין לו הבנה בעניינים כאלה. נדמה שאין חשיבות בעיניו לעניינים כגון ידע כללי על החיים, וכן עקרונות התנהגות וקשר עם אחרים. בכל זאת, לא ניתן לחוש מצד אלוהים בהתגלמותו אפילו בשמץ של התנהגות חריגה. כלומר אנושיותו רק מקיימת את חייו כאדם רגיל עם חשיבה רגילה במוחו, ומעניקה לו את היכולת להבחין בין טוב לרע. אולם הוא לא מצויד בכל דבר אחר, מכל הדברים שנועדו לאדם (לברואים) בלבד. אלוהים מתגלם כבשר ודם רק כדי להגשים את כהונתו. עבודתו מכוונת לעידן שלם ולא לאדם או למקום ספציפי. עבודתו מכוונת לתבל כולה. זה כיוון עבודתו וזה העיקרון שעל פיו הוא עובד. איש לא יכול לשנות זאת, והאדם לא יכול לקחת כל חלק בכך. בכל פעם שאלוהים מתגלם כבשר ודם, הוא מביא איתו את העבודה לעידן הנוכחי, ולא את הכוונה לחיות לצד האדם במשך עשרים, שלושים, ארבעים או אפילו שבעים או שמונים שנה כדי שהאדם יבין אותו טוב יותר ויזכה בתובנות לגביו. אין צורך בכך! מעשה כזה לא יעמיק כלל את הידע שיש לאדם בנוגע לטבעו הפנימי של אלוהים. במקום זאת, הדבר רק יוסיף לתפיסות של בני האדם, ויהפוך את התפיסות והמחשבות של האדם למיושנות. על כן, על כולכם להבין בדיוק מהי עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. האם ייתכן שאתם לא מבינים את דבריי: "אני לא בא כדי לחוות את חייו של אדם שגרתי"? האם שכחתם את המילים: "אלוהים לא בא אל פני האדמה כדי לחיות חיים של אדם שגרתי"? אתם לא מבינים את המטרה של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, ואתם לא יודעים את פירוש המילים, "איך ייתכן שאלוהים יבוא אל פני האדמה בכוונה לחוות את חייו של יציר נברא?". אלוהים יורד אל פני האדמה רק כדי להשלים את עבודתו, ולכן עבודתו על פני האדמה היא קצרת מועד. הוא יורד אל פני האדמה לא מתוך כוונה שרוח האל תטפח את התגלמותו כבשר ודם לכדי מנהיג יוצא מגדר הרגיל של הכנסייה. כשאלוהים יורד אל פני האדמה, זהו הדבר שהופך לבשר. אולם האדם לא יודע על עבודתו וכופה עליו כוונה כזו. אך על כולכם להבין שאלוהים הוא הדבר שנהיה בשר, ולא בשר ודם שרוח האל מטפחת כדי שימלא את מקומו של אלוהים באופן זמני. אלוהים עצמו לא מטופח, אלא שהוא הדבר שנהיה בשר, והיום הוא מבצע את עבודתו באופן רשמי בקרב כולכם. כולכם יודעים שהתגלמותו של אלוהים היא עובדה, וכולכם מכירים בכך, אך אתם מעמידים פנים שאתם מבינים דברים שלמעשה כלל לא מובנים לכם. אתם כלל לא מעריכים את עבודתו של אלוהים בהתגלמותו, או את החשיבות והמהות של התגלמותו כבשר ודם, ואתם רק מדקלמים באופן שטחי מילים שאמרו בני אדם אחרים. האם אתם סבורים שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הוא כפי שאתם תופסים אותו?
אלוהים מתגלם כבשר ודם רק כדי להנחות את העידן ולהתחיל עבודה חדשה. עליכם להבין זאת. הדבר שונה מאוד מתפקודו של האדם, ואסור להזכיר את השניים בנשימה אחת. האדם זקוק לתקופה ארוכה של טיפוח והבאה לידי שלמות לפני שהוא יכול לשמש לביצוע עבודה, ויש צורך באנושיות גדולה במיוחד. לא זו בלבד שעל האדם להיות מסוגל לקיים את ההיגיון האנושי הרגיל שלו, אלא עליו גם להבין עוד רבים מהעקרונות וכללי ההתנהגות כלפי אחרים, ויתרה מכך, עליו ללמוד עוד על החוכמה והמוסר של האדם. זה מה שהאדם צריך להצטייד בו. אולם לא כך הדבר במקרה של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, מכיוון שעבודתו לא מייצגת את האדם והיא לא עבודתו של האדם, אלא שהיא ביטוי ישיר של הווייתו ויישום ישיר של העבודה שעליו לעשות. (כמובן, עבודתו מתבצעת כאשר עליה להיעשות ולא באופן אקראי כשמתחשק לו. עבודתו מתחילה כשמגיעה העת לממש את כהונתו.) הוא לא לוקח חלק בחיי האדם או בעבודתו, כלומר אנושיותו לא מצוידת באף אחד מאלה (אך הדבר לא משפיע על עבודתו). הוא מממש את כהונתו רק כשמגיעה העת לעשות זאת. בלי קשר למעמדו, הוא פשוט ממשיך הלאה בעבודה שעליו לעשות. עבודתו לא מושפעת ממה שהאדם יודע עליו ומהדעות של האדם לגביו. הדבר דומה לאופן שבו ישוע ביצע את עבודתו. איש לא ידע מיהו, אך הוא פשוט המשיך הלאה בעבודתו. שום דבר מזה לא השפיע עליו בביצוע העבודה שהיה עליו לעשות. לכן הוא לא התוודה בתחילה על זהותו ולא הכריז עליה, אלא רק גרם לבני אדם להפוך לחסידיו. זו לא הייתה כמובן רק אנושיותו של אלוהים. הייתה זו הדרך שבה אלוהים עבד כבשר ודם. הוא יכול היה לעבוד רק כך, מפני שהאדם לא יכול היה לזהותו בעין בלתי מזויינת. וגם אילו האדם זיהה אותו, האדם לא יכול היה לעזור לו בעבודתו. זאת ועוד, אלוהים לא התגלם כבשר ודם כדי שהאדם יתוודע אל התגלמותו כבשר ודם, אלא כדי לבצע עבודה ולממש את כהונתו. מהסיבה הזו, הוא לא ייחס חשיבות לכך שזהותו תהיה ידועה. כאשר הוא השלים את כל העבודה שהיה עליו לעשות, האדם הבין באופן טבעי את כל זהותו ומעמדו. אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם פשוט שומר על שתיקה ולעולם לא מכריז הכרזות. הוא לא שם לב לאדם ולהתקדמותו של האדם בהפיכתו לחסיד אל – הוא רק ממשיך הלאה במימוש כהונתו ובביצוע העבודה שעליו לעשות. אף אחד לא יכול לעמוד בדרכה של עבודתו. כשמגיעה העת לסיום עבודתו, חיוני שהיא תסתיים ותיחתם. איש לא יכול להכתיב אחרת. רק לאחר שהוא יעזוב את האדם עם השלמת עבודתו, האדם יבין את העבודה שהוא עושה, אף שעדיין לא בבהירות מוחלטת. ויידרש לאדם זמן רב כדי להבין באופן מלא את כוונתו כשביצע את עבודתו לראשונה. במילים אחרות, העבודה בעידן שבו אלוהים מתגלם כבשר ודם נחלקת לשני חלקים. החלק האחד הוא העבודה והדברים של אלוהים עצמו בהתגלמותו. לאחר שכהונתו כבשר ודם תתממש במלואה, בני האדם שרוח הקודש משתמשת בהם יבצעו את החלק האחר של העבודה. אז יגיע זמנו של האדם למלא את תפקידו, משום שאלוהים כבר פילס את הדרך, וכעת על האדם ללכת בה בעצמו. כלומר אלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לבצע חלק אחד בעבודתו, והיא נמשכת ברצף על ידי רוח הקודש וכן בני האדם שרוח הקודש משתמשת בהם. לכן, על האדם להכיר את העבודה הראשונית שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יבצע בשלב העבודה הזה. על האדם להבין בדיוק את משמעותה של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם ואת העבודה שעליו לעשות, ולא לבקש מאלוהים את מה שמתבקש מהאדם. זו טעותו של האדם וכן תפיסתו, ויתרה מכך, זו מרדנותו.
אלוהים מתגלם כבשר ודם לא מתוך כוונה לאפשר לאדם להכיר את בשרו ודמו או לאפשר לאדם להבחין בהבדלים בין גופו של אלוהים בהתגלמותו לבין גופו של האדם. אלוהים לא מתגלם כבשר ודם כדי לאמן את יכולת ההבחנה של האדם, ולא כל שכן מתוך כוונה שהאדם יעבוד את בשרו ודמו של אלוהים בהתגלמותו, דבר שממנו אלוהים יזכה לכבוד רב. אף אחד מאלה הוא לא רצונו המקורי של אלוהים כשהוא מתגלם כבשר ודם. ואלוהים לא מתגלם כבשר ודם כדי לגנות את האדם, לחשוף אותו בכוונה תחילה או להקשות עליו. אף אחד מאלה הוא לא רצונו המקורי של אלוהים. בכל פעם שאלוהים מתגלם כבשר ודם, זו עבודה בלתי נמנעת. הוא עושה זאת למען עבודתו הרחבה יותר וניהולו הרחב יותר ולא מהסיבות שהאדם מעלה בדעתו. אלוהים יורד אל פני האדמה רק בהתאם למה שעבודתו דורשת ותמיד בהתאם לצורך. הוא לא יורד אל פני האדמה מתוך כוונה לנדוד, אלא כדי לבצע את העבודה שעליו לעשות. איזו סיבה אחרת יש לו לקחת על עצמו עול כבד שכזה וליטול סיכונים כה גדולים כדי לבצע את העבודה הזו? אלוהים מתגלם כבשר ודם רק כשעליו לעשות זאת, ותמיד עם משמעות ייחודית. אילו הדבר היה רק כדי לאפשר לאדם להביט באלוהים ולפקוח את עיניו, אין צל של ספק שהוא לעולם לא היה בא אל קרב בני האדם באופן כה קל דעת. הוא יורד אל פני האדמה למען ניהולו ועבודתו הרחבה יותר וכדי לזכות בבני אדם נוספים. הוא בא כדי לייצג את העידן ולהביס את השטן, והוא בא להביס את השטן כבשר ודם. יתרה מזאת, הוא בא כדי להוביל את האנושות כולה בחייה. כל הדברים האלה נוגעים לניהולו ומהווים עבודה שנוגעת לתבל כולה. אילו אלוהים היה מתגלם כבשר ודם רק כדי לאפשר לאדם להכיר את בשרו ולפקוח את עיני האדם, מדוע שהוא לא ייסע לכל האומות? האין זה עניין קל שבקלים? אולם הוא לא עשה זאת, אלא בחר במקום מתאים להתיישב בו ולהתחיל בו את העבודה שעליו לעשות. רק לגוף הבשר והדם הזה לבדו יש חשיבות רבה. הוא מייצג עידן שלם וכן מבצע את העבודה של עידן שלם. הוא גם מביא את העידן הקודם לקצו וגם פותח את העידן החדש. כל זה הוא העניין החשוב שנוגע לניהולו של אלוהים וחשיבותו של שלב עבודה שמבצע אלוהים שירד אל פני האדמה. כשישוע בא אל פני האדמה, הוא אמר רק מילים מסוימות וביצע רק עבודה מסוימת. הוא לא התעסק בחיי האדם, והוא עזב אחרי שהוא השלים את עבודתו. אחרי שאסיים לדבר ואעביר לכם את דבריי ליום הזה, ואחרי שכולכם תבינו, שלב העבודה הזה יחתם, בלי קשר למצב חייכם. בעתיד, אין ספק שיהיו בני אדם שיבצעו את שלב העבודה הזה ויעבדו בהתאם לדברים האלה על פני האדמה. אז יתחילו עבודתו של האדם ובניית האדם. אולם כעת, זו פשוט עבודתו של אלוהים לבצע את כהונתו ולהשלים שלב עבודה. אלוהים עובד באופן שונה מזה שבו האדם עובד. האדם אוהב התקהלויות ופורומים, ורואה טקסים כדבר חשוב. אלוהים מתעב יותר מכל התקהלויות ופגישות של האדם. אלוהים משוחח עם האדם ומדבר איתו באופן לא רשמי. זו עבודתו של אלוהים, שמשוחררת באופן יוצא מן הכלל וגם משלחת אתכם לחופשי. עם זאת, אני מתעב יותר מכל את ההתקהלות עמכם, ואני לא מסוגל להתרגל לחיים כה מסודרים ונוקשים כמו שלכם. כללים מאוסים עליי מאוד. הם מגבילים את האדם עד כדי כך שהם גורמים לו לפחד לזוז, לפחד לדבר ולפחד לשיר, ועיניו ננעצות ישירות בכם. אני מתעב יותר מכל את האופן שבו אתם מתקהלים ואת ההתקהלויות הגדולות. אני כלל לא רוצה להתקהל איתכם כך, משום שחיים מעין אלה יוצרים תחושה של מאסר. משום שאתם יותר מדי דבקים בטקסים ומצייתים ליותר מדי כללים, אם יתאפשר לכם להנהיג, אתם תובילו את כל בני האדם אל הכללים. לא תהיה לאדם שום דרך להשליך הצדה את הכללים תחת הנהגתכם, ובמקום זאת, תחושת הצדק תתעצם יותר ויותר, וכמות נהגיו של האדם תתגבר יותר ויותר. יש כאלה שממשיכים לדבר ולשאת דברים ללא לאות כשהם מתקהלים, ואילו אחרים יכולים להמשיך לדבר במשך תריסר ימים. כל אלה נחשבות להתקהלויות גדולות ולפגישות של האדם. הן לא קשורות כלל לאכילה ושתייה, להנאה, או לחיים שבהם רוח האדם משתחררת לחופשי. כל אלה הן פגישות! הפגישות שלכם עם העמיתים שלכם, וכן ההתקהלויות שלכם, גדולות כקטנות, כולן מאוסות עליי, ומעולם לא התעניינתי בהן כלל. זה העיקרון שמנחה אותי בעבודתי: אני לא מוכן להטיף במהלך התקהלויות, ואני גם לא מעוניין להכריז שום דבר בציבור, וקל וחומר שלא לכנס את כולכם למשך כמה ימים בכנס מיוחד. לא נעים בעיניי שכולכם תיאספו ביחד. אני שונא לראות אתכם חיים במסגרת של טקס כלשהו, ויתרה מזאת, אני לא מוכן לקחת חלק בשום טקס כזה שלכם. ככל שאתם עושים זאת יותר, כך הדבר מאוס עליי יותר. אין לי כל עניין בטקס שלכם ובכללים שלכם. גם אם אתם עושים זאת על הצד הטוב ביותר, אלה עדיין דברים שמאוסים עליי. העניין הוא לא שההסדרים שלכם לא מתאימים או שאתם עלובים מדי. העניין הוא רק שאני סולד מאורח חייכם, ויתרה מכך, אני לא מסוגל להתרגל אליו. אתם כלל לא מבינים את העבודה שאני רוצה לעשות. בזמנו, לאחר שישוע היה מבצע את עבודתו במקום מסוים ומסיים לשאת דרשה, הוא היה מוביל את תלמידיו ועוזב את העיר. הוא הנחה את תלמידיו בדיון זה עם זה, והתרחק מהציבור. הוא לרוב עבד כך. הוא התרחק מבני האדם, והוביל קומץ מתלמידיו האהובים אל ההרים, תוך שהוא משוחח איתם על האופנים שבהם עליהם להבין דברים. הוא המעיט לעבוד בקרב הציבור הרחב. בהתאם למה שתבקשו מאלוהים בהתגלמותו, על חייו להיות שונים מאלה של אדם שגרתי. עליו לבצע את עבודתו, ועליו לדבר, בין שהוא יושב, עומד או הולך. עליו לעבוד בכל עת, ואסור לו להפסיק "לרוץ" לעולם. אחרת, הוא יזניח את חובותיו. האם הדרישות האלה מהאדם עולות בקנה אחד עם ההיגיון של האדם? איפה היושר שלכם? אתם מפריזים בבקשותיכם, הלא כן? האם אתם צריכים לבחון את עבודתי? האם אני צריך אתכם שתשגיחו בעודי מבצע את הכהונה שלי? אני יודע היטב איזו עבודה לעשות ומתי עליי לעשות אותה. אני לא צריך שום התערבות של אחרים. ייתכן שייראה לכם שלא עשיתי הרבה, אך בשלב הזה, עבודתי כבר תסתיים. קחו לדוגמה את דבריו של ישוע בארבע הבשורות. גם הם היו מוגבלים, הלא כן? בזמנו, ישוע נכנס לבית הכנסת ונשא דרשה. הוא סיים אותה תוך כמה דקות לכל היותר. לאחר שהוא סיים לדבר, הוא הוביל את תלמידיו אל הסירה ועזב ללא כל הסבר. לכל היותר, הנוכחים בבית הכנסת דיברו בינם לבין עצמם, והדבר כבר לא נגע לישוע בשום אופן. אלוהים בצע רק את העבודה שעליו היה לעשות, ושום דבר מעבר לזה. בימינו, רבים מבקשים ממני לדבר יותר ולשאת יותר דברים, במשך מספר שעות מדי יום. בעיניכם, רק זה שמדבר הוא אלוהים, ולא אחרת. אתם כולכם עיוורים! כולכם בהמות גסות! כולכם בורים וחסרי היגיון! יש לכם יותר מדי תפיסות! הדרישות שלכם מופרזות! אתם לא אנושיים! אתם בכלל לא מבינים מהו אלוהים! אתם סבורים שכל הדוברים והנואמים הם אלוהים, ושכל אדם שמוכן לספק לכם מילים הוא אביכם. אמרו לי, האם כולכם, בעלי תווי הפנים והמראה "יוצא הדופן", מחזיקים אפילו בטיפה של היגיון? האם אתם מכירים את שמש השמיים? כל אחד מכם הוא כמו בעל תפקיד מושחת ורודף בצע, ולכן איך ייתכן שיהיה לכם היגיון? איך אתם יכולים להבחין בין טוב ורע? הענקתי לכם כל כך הרבה, אך כמה מכם הקדשתם לכך תשומת לב? מי יכול לקבל זאת באופן מלא? אתם לא יודעים מיהו זה שפילס את הדרך שאתם צועדים בה היום, ולכן אתם ממשיכים להציב לי דרישות – אתם דורשים ממני דברים בלתי סבירים. אתם מסמיקים מרוב בושה, הלא כן? האם לא דיברתי הרבה? האם לא עשיתי הרבה? מי מביניכם באמת יכול להוקיר את דבריי כאוצר? אתם מחמיאים לי בנוכחותי, אך משקרים ומרמים מאחורי גבי! מעשיכם יותר מדי מתועבים ומבחילים! אני יודע שאתם דורשים ממני לדבר ולעבוד רק כדי שתוכלו להביט בי ולהרחיב את האופקים שלכם, אך לא כדי לחולל שינוי בחייכם.
כמה כבר דיברתי אליכם? חייכם היו אמורים להשתנות לפני זמן רב. אם כן, מדוע אתם ממשיכים לחזור לסורכם כיום? האם ייתכן שדבריי נשללו מכם ולכן לא קיבלתם אותם? למען האמת, אני לא רוצה לומר דברים נוספים לבני אדם מנוונים כמוכם. הדבר חסר תועלת! אני לא רוצה לעשות עבודה חסרת תועלת כזו! אתם רוצים רק להרחיב את האופקים שלכם או להביט בדברים חדשים, אך אתם לא רוצים לזכות בחיים! אתם כולכם משלים את עצמכם! אני שואל אתכם, כמה דברים הנהגתם ממה שאמרתי לכם פנים-אל-פנים? כל מה שאתם הוא הונאה ערמומית! אני מתעב את אלה מביניכם שנהנים להביט בדברים, והסקרנות שלכם מאוסה עליי. אם אתם לא כאן כדי לחפש את הדרך הנכונה או לשאוף בשקיקה לאמת, הרי שכולכם מאוסים עליי! אני יודע שאתם מקשיבים לי מדבר רק כדי לספק את הסקרנות שלכם או כדי להגשים את אחד מהרצונות שלכם. אתם לא חושבים לחפש את קיומה של האמת או לחקור את ההיווכחות בדרך הישר של החיים. הדרישות האלה לא קיימות ביניכם כלל. אתם פשוט מתייחסים לאלוהים כאל צעצוע שאפשר להתבונן בו ולהעריך אותו. לבכם שמחפש חיים קטן מדי, אך רצונכם הסקרן לא קטן כלל! דיבור אל בני אדם כאלה על דרך החיים כמוהו כדיבור לאוויר. מוטב יהיה לא לדבר כלל! אני אומר לכם! אם אתם רק שואפים למלא חלל בלבכם, מוטב שלא תבואו אליי! עליכם להתמקד בחייכם! אל תשלו את עצמכם! מוטב שלא תהפכו את הסקרנות שלכם ליסוד לעיסוקכם בחיפוש אחר חיים, ומוטב שלא תשתמשו בה כתירוץ כדי לבקש ממני לדבר אליהם. כל אלה תכסיסים, ואתם מיומנים בדברים כאלה! אשאל אתכם שוב: כמה דברים עשיתם באמת מהדברים שאני דורש מכם להיווכח בהם? האם אתם יודעים את כל מה שאמרתי לכם? האם הנהגתם את כל מה שאמרתי לכם?
אלוהים עצמו מתחיל את העבודה של כל עידן, אך עליכם לדעת שתהיה עבודתו של אלוהים אשר תהיה, הוא לא בא כדי להקים תנועה, לקיים ועידות מיוחדות או לייסד עבורכם ארגון מסוג כלשהו. הוא בא רק כדי לבצע את העבודה שעליו לעשות. שום אדם לא מגביל את עבודתו. הוא עושה את העבודה שלו כאוות נפשו. בלי קשר למה שהאדם חושב או יודע, אלוהים מתמקד רק בביצוע עבודתו. מאז בריאת העולם, היו כבר שלושה שלבי עבודה. מיהוה ועד ישוע, ומעידן החוק עד לעידן החסד, אלוהים מעולם לא כינס לאדם ועידה מיוחדת ומעולם לא אסף את כל האנושות יחד כדי לכנס ועידת עבודה עולמית מיוחדת במטרה להרחיב את עבודתו. הוא רק מבצע את העבודה ההתחלתית של עידן שלם כשהזמן והמקום נכונים, וכך הוא פותח את העידן כדי להנחות את האנושות בחייה. ועידות מיוחדות הן אספות של האדם. כינוס של בני אדם יחד כדי לחגוג את החגים הוא עבודתו של האדם. אלוהים לא חוגג את החגים, ויתרה מכך, הוא מתעב אותם. הוא לא מכנס ועידות מיוחדות, ויתרה מכך, הוא מתעב אותן. כעת, עליכם להבין בדיוק מהי עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם!
