ברק ממזרח - מזמורים

דבר האל הוא יסוד חייהם. ליבם פוחד מאלוהים. בנוהג לפי דבר האל, הם ישלטו וימלכו איתו. רק דבר האל מעניק לאדם חיים. רק דבריו מביאים לאדם אור, מצביעים על דרך הנוהג. זה נכון יותר בעידן המלכות. אלוהים משתמש בדבריו למשול באדם. דבר האל הוא אוכל וגבורה.

האל עובד כבשר ודם, ומדבר כבשר ודם, כדי לשפר את המגע עם האדם ולכבוש אותו. כשהאל התגלם לראשונה, גאל את האדם ומחל על חטאיו. כעת הזמן לכבוש את האנושות ולזכות בה.

איוב האמין בליבו, שכל שברשותו הוענק לו מהאל ולא מעבודת כפיו. הוא לא חשב שברכות הן דבר שיש לנצלו, אלא נאחז בדרך שעליו לשמר כמדריכו לחיים. איוב לא התענג מעולם, ולא יצא מגדרו. בשל הברכות שהאל העניק, לא התעלם מדרך האל או שכח את חסדו

היום שוב אני ניצב בפני אלוהי. vלנוכח פניו הנפלאות, דברים רבים רוצה לבי לומר. השארתי את נדודי העבר שלי מאחורי. דבריו ממלאים אותי אושר ושמחה מחסדו. דבריו העדינים של אלוהים משקים ומזינים אותי כדי שאגדל. דבריו הקפדניים מעודדים אותי לעמוד שוב על רגליי. אלוהים, אנו שרים לך היום בזכות ברכותיך.

האדם המושחת לא יודע על האל ולא עובד אותו. בבריאה, תפארתו של האל נותרה אצל אדם וחווה. אך בני האדם הושחתו, איבדו תפארת ועדות כשכולם מרדו באל והפסיקו לירוא אותו.

כשישוע הגיח אל עולם בני האדם, הוא הביא עימו את עידן החסד ואת קץ עידן החוק. האל התגלם שנית כבשר ודם באחרית הימים. הוא הביא עימו את עידן המלכות וסגר את עידן החסד. ישוע עמל בינות האנשים כדי לגאול האנושות, הציע את עצמו כהקרבה לחטאי האדם. ובכל זאת טבעו המושחת של האדם נותר.

התגלמותו של האל באחרית הימים מסיימת את עידן החסד ודוברת מלים המביאות לידי שלמות ונאורות, המסלקות תפיסת האל המעורפלת מלב האדם. ישוע ביצע את העבודה שהיתה שונה. הוא חולל ניסים וריפא את החולים, הטיף את בשורת מלכות השמיים, ונצלב כדי לגאול את האנושות כולה.

שירה והלל | 'המשיח של אחרית הימים מביא את הדרך לחיי נצח' האל עצמו הוא חיים ואמת, וחיי האל והאמת שזורים יחדיו. אלה שלא זוכים באמת האל, לא זוכים בחיים. ללא הדרכתה ותמיכתה של אמת האל, האדם נותר עם כתבים ודוקטרינות, האדם נותר עם מוות. חיי ואמת האל שזורים יחדיו ונוכחים תמיד.

המשיח הופיע באחרית הימים, כך שכל אלה שבאמת מאמינים בו יוכלו לקבל חיים, יוכלו לקבל חיים. העבודה שעושה המשיח היא למען סיום העידן הישן ופתיחת החדש. זה הנתיב שבו צריך ללכת כל מי שנכנס לעידן החדש.

האל מציל את האנושות, לא דרך רוחו או בתור רוחו, שאותה לא ניתן לראות ובה אין לגעת, לא ניתן אליה לגשת. אם האל יציל את האדם כרוחו ולא כאיש של בריאה, לא ניתן היה לזכות בישועה, כן, איש לא היה נושע. האל הופך לאדם נברא, הוא שם את דבריו בבשר. כך שהוא יכול להעביר את דבריו לכל אלה ההולכים אחריו. כך שהאדם יכול לשמוע ולראות ולקבל את דבריו. בדרך זו האדם יכול באמת להיוושע מֵחֶטְאוֹ. לולא התגלה האל כאדם, אף אדם בשר ודם לא היה נושע, ואף אחד לא יכול היה לזכות בישועתו הגדולה של האל.

שיעור קומתכם נבחן לפי השאלה אם ניתן לבנות את הכנסייה ואם תצייתו איש לרעהו. מכך ניכר שאתם מצייתים בבררנות – מצייתים לאחד אך מפרים פיו של אחר. פזמון חשבו על הציות, ועל ביטויו בחייכם. בואו בפני האל, שתפו על כך. תבינו זאת אט-אט. תשליכו כל תפיסה, ותרפו מבחירות בקרבכם.

עבודת הרוח משתנה חדשות לבקרים, אל-על מעפילה היא וגילויה מתרחבים. כך האל משלים את בני האדם. אם לא יעמדו בקצב, הוא ייטוש אותם. מי שלציית לא ישתדל, לא יוכל להיות חסיד האל עד הסוף. נפתח עידן חדש; נחתם עידן ישן.