האם בני האדם שעדים לדבריי באמת מקבלים אותם? האם אתם באמת מכירים אותי? האם באמת למדתם ציות מהו? האם אתם מקדישים את עצמכם למעני בכנות? האם באמת נשאתם עליי עדות חזקה ויציבה בפני התנין הגדול האדום כאש? האם המסירות שלכם באמת משפילה את התנין הגדול האדום כאש? אני יכול להשיג את מטרתי לטהר את הכנסייה ולבחור את בני האדם שאוהבים אותי באמת רק דרך ניסיון דבריי. איך בני האדם יוכלו להבין אותי שלא כך? מי יכול להבין את מלכותיותי, חרון אפי וחוכמתי דרך דבריי? אסיים את מה שהתחלתי, אבל אני עדיין זה שמודד את לבם של בני האדם. למען האמת, איש לא מבין אותי לחלוטין, ולכן אני מכוון את בני האדם בדבריי ומוביל אותם כך לעידן חדש. בסופו של דבר, אני אשלים את כל עבודתי באמצעות דבריי, ואביא את בני האדם שאוהבים אותי באמת בחזרה למלכותי, שם הם יחיו בפני כס מלכותי. המצב הוא לא מה שהוא היה פעם, ועבודתי נכנסה לנקודת פתיחה חדשה. מכיוון שכן, תהיה גישה חדשה: בני האדם שקוראים את דברי ומקבלים אותו כחייהם ממש הם אנשי מלכותי. מכיוון שהם במלכותי, הם אנשיי במלכות. משום שדבריי מכוונים אותם, על אף שאני קורא להם אנשיי, התואר הזה לא נופל מהתואר "בניי". כאנשיי, על כולם להיות נאמנים לי במלכותי ולמלא את חובותיהם, ומי שיפר את הצווים המנהליים שלי יהיה חייב לקבל ממני עונש. זו אזהרתי לכולם.
מכיוון שננקטת כעת גישה חדשה, אין צורך להגיד שוב את מה שנאמר בעבר. עם זאת, אמרתי את הדברים הבאים: יש לספור את מה שאמרתי, יש להשלים את מה שנספר, איש לא יכול לשנות זאת וזה מוחלט. בין שמדובר במה שאמרתי בעבר ובין שמדובר במה שאומר בעתיד, הכל יתממש, וכל האנושות תראה זאת. זה העיקרון שעומד מאחורי עבודת דבריי. מכיוון שבניית הכנסייה כבר הושלמה, חלפה תקופת הקמת הכנסייה, ונכנסנו לתקופה שבה הכנסייה כבר הוקמה בהצלחה. אולם מפני שאתם עדיין על פני האדמה, האספות שלכם ממשיכות להיקרא הכנסייה. אף על פי כן, מהות הכנסייה לא זהה למה שהיה בעבר, והיא הראתה הצלחה של ממש. לפיכך, אני אומר שמלכותי ירדה ארצה. איש לא יכול לתפוס את שורש דבריי או להבין את תכליתם. בעודי מדבר היום, ייתכן שתחוו הארה. ייתכן שחלקכם יתפרץ בבכי. אחרים עשויים לחשוש מהאופן שבו אני מדבר. ייתכן שלחלקכם יש השקפה מיושנת לגבי כל מעשיי; ייתכן שחלקכם מתחרטים על תלונותיהם או התנגדותם אליי; ייתכן שחלקכם מתרוננים כלפי פנים, משום שהם מעולם לא סרחו משמי, וכעת הם מתעוררים לחיים; ייתכן שחלקכם הזדעזעו מדבריי לפני זמן רב, והם מרחפים בין חיים ומוות, מיואשים ומדוכדכים, וכבר לא מעזים לשמוע את הדברים שאני אומר אפילו אם אני בוחר סגנון ביטוי שונה. ייתכן שיש כאלה שכל כך מסורים לי עד שהם מעולם לא התלוננו ומעולם לא פקפקו בי, וכיום התמזל מזלם לזכות בשחרור ובתחושת תודה בלבם כלפיי באופן בל יתואר. כולם שייכים לאחת מהקטגוריות האלה באופן כזה או אחר. אולם מפני שהעבר הוא העבר, וכעת אנחנו בהווה, אין צורך לכמוה עוד לעבר או לדאוג מהעתיד. בקרב בני האדם, סופם של בני האדם שמתנגדים למציאות ולא עושים דברים לפי הכוונתי לא יהיה טוב, והם רק יכניסו את עצמם לצרות. מכל הדברים שמתרחשים בתבל, אין שום דבר שאני עושה שאינו סופי. איזה דבר בעולם לא נתון בידיי? אני הקובע, ובקרב בני האדם, מי יכול לשנות את דעתי? האם יכול להיות זה הברית שכרתי על פני האדמה? דבר לא יכול לעכב את תוכניתי. אני עובד ללא הרף על עבודתי ועל התוכנית לניהולי. מי יכול להתערב? אני הוא זה שקבע את ההסדרים האלה, הלא כן? בכניסה למצב הזה כיום, הוא עדיין לא סוטה מתוכניתי וממה שחזיתי. קבעתי את הכל זה מכבר. מי מבינכם יכול להעלות בדעתו את תוכניתי לשלב הזה? אנשיי יקשיבו לקולי, וכל אחד ואחד ממי שאוהב אותי באמת ישוב ויופיע בפני כס מלכותי.
