עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום

העבודה כולה השתנתה בהדרגה עם הזמן, במהלך 6,000 השנים. השינויים בעבודה הזו התרחשו בהתאם לנסיבות של העולם כולו. עבודת הניהול של אלוהים השתנתה בהדרגה רק על פי מגמות ההתפתחות של האנושות כולה. היא לא הייתה מתוכננת עוד מראשית הבריאה. לפני שהעולם נברא, או מיד לאחר מכן, יהוה עוד לא תכנן את השלב העבודה הראשון, את שלב החוק; ולא את שלב העבודה השני, את שלב של חסד; ולא את שלב העבודה השלישי, את שלב הכיבוש, שבמהלכו הוא יעבוד תחילה בקרב קבוצה של בני אדם – כמה מצאצאי מואב – ואז הוא יכבוש את התבל כולה. הוא לא אמר את הדברים האלה לאחר שהוא ברא את העולם, הוא לא אמר את הדברים האלה אחרי מואב, וקל וחומר שלא לפני לוט. כל עבודתו נעשתה באופן ספונטני. כך בדיוק התפתחה עבודת הניהול המלאה שלו, בת ששת אלפי השנים. הוא בשום אופן לא כתב את התוכנית הזו כתרשים מסכם להתפתחותה של האנושות לפני שהוא ברא את העולם. בעבודתו, אלוהים מביע באופן ישיר את מה שהינו. הוא לא מתאמץ כדי לגבש תוכנית. כמובן, נביאים רבים נשאו נבואות רבות, אך בכל זאת אי-אפשר לומר שעבודתו של אלוהים הייתה תמיד בהתאם לתוכנית מדוקדקת. הנבואות נישאו בהתאם לעבודה הממשית של אלוהים. כל עבודתו של אלוהים היא העבודה הממשית ביותר. הוא מבצע את עבודתו על פי ההתפתחות לאורך הזמן, והוא מבצע את עבודתו הממשית ביותר על פי האופן שבו דברים משתנים. עבורו, ביצוע עבודתו דומה למתן תרופה לטיפול במחלה. הוא מתבונן בעודו עושה את עבודתו. הוא עובד לפי מה שהוא רואה. בכל שלב בעבודתו, הוא מסוגל לבטא את חוכמתו הרבה ולבטא את יכולותיו הרבות. הוא מגלה את חוכמתו הרבה ואת סמכותו הרבה בהתאם לעבודה של העידן המסוים, והוא מאפשר לכל אחד מבני האדם שהוא החזיר במהלך העידנים האלה לראות את כל טבעו. הוא ממלא את הצרכים של בני האדם ומבצע את העבודה שעליו לעשות בהתאם לעבודה שצריכה להיעשות בכל עידן. הוא ממלא את הצרכים של בני האדם על פי המידה שבה השטן השחית אותם. כך היה כשיהוה ברא בהתחלה את אדם וחוה כדי לאפשר להם להגשים את הווייתו של אלוהים על פני האדמה ולהעיד על אלוהים בבריאה. אולם חוה חטאה לאחר שהנחש פיתה אותה, ואדם עשה כמוה, ויחדיו הם אכלו בגן מפרי עץ הדעת טוב ורע. על כן, הייתה ליהוה עבודה נוספת לבצע בקרבם. הוא ראה את מערומיהם וכיסה את גופם בבגדים מעורות של חיות. לאחר מכן, הוא אמר לאדם, "כי-שמעת לקול אשתך, ותאכל מן-העץ, אשר צויתיך לאמור לא תאכל ממנו – ארורה האדמה, בעבורך ... עד שובך אל-האדמה, כי ממנה לֻקחת: כי-עפר אתה, ואל-עפר תשוב." ואל האישה הוא אמר, "הרבה ארבה עיצבונך והרֹנך – בעצב, תלדי בנים; ואל-אישך, תשוקתך, והוא, ימשָׁל-בך." מאותו רגע ואילך, הוא גירש אותם מגן עדן והכריח אותם לחיות מחוץ לגן, כפי שהאדם המודרני חי כיום על פני האדמה. כשאלוהים ברא את האדם בראשית, הוא לא התכוון לאפשר לאדם להתפתות בפיתויו של הנחש לאחר שהוא נברא, ואז לקלל את האדם ואת הנחש. לא הייתה לו תוכנית כזו. בסך הכל, האופן שבו הדברים התגלגלו הוא שחייב אותו לבצע עבודה חדשה בתוך הבריאה שלו. לאחר שיהוה ביצע את העבודה הזו בקרב אדם וחווה על פני האדמה, האנושות המשיכה להתפתח במשך אלפי שנים, עד שיהוה ראה "כי רבה רעת האדם בארץ, וכל-יצר מחשבות לבו, רק רע כל-היום. ויינחם יהוה, כי-עשה את-האדם בארץ; ויתעצב, אל-לבו. ... ונח, מצא חן בעיני יהוה." כעת הייתה ליהוה עוד עבודה חדשה לעשות, מכיוון שהאנושות שהוא ברא הפכה לחוטאת מדי לאחר פיתוי הנחש. לאור הנסיבות האלה, אלוהים בחר את משפחתו של נח מבין כל בני האדם וחס עליה, וביצע את עבודת השמדתו את העולם באמצעות מבול. האנושות המשיכה להתפתח כך עד עצם היום הזה, תוך שהיא נעשית יותר ויותר מושחתת, וכשההתפתחות האנושית תגיע לשיאה, יהיה זה גם סופה של האנושות. מראשית העולם ועד סופו, האמת הפנימית של עבודתו של אלוהים תמיד הייתה כזו. הדבר דומה לאופן שבו בני האדם ימוינו לפי סוגם. בני האדם בשום אופן לא נועדו כל אחד לקטגוריה שהוא שייך לה מלכתחילה, אלא שבני האדם ממוינים לקטגוריות בהדרגה רק לאחר שהם עברו תהליך של התפתחות. בסופו של דבר, כל מי שלא יכול לגמרי לזכות בישועה ישוב לאבותיו. דבר מעבודותיו של אלוהים בקרב האנושות לא היה כבר מוכן בעת בריאת העולם. התפתחות הדברים היא שאפשרה לאלוהים לבצע את עבודתו שלב אחר שלב, באופן מציאותי ומעשי, בקרב בני האדם. בדיוק כפי שיהוה אלוהים לא ברא את הנחש כדי שיפתה את האישה. זו לא הייתה התוכנית הספציפית שלו, וזה לא היה משהו שהוא גזר מראש בכוונה תחילה. אפשר לומר שזה היה דבר בלתי צפוי. אם כן, זוֹ הסיבה שיהוה גֵירֵש את אדם וחוה מִגן עדן ונשבע לעולם לא לברוא שוב את האדם. אולם בני האדם מגלים את חוכמתו של אלוהים רק על סמך היסוד הזה, בדיוק כמו העניין שציינתי קודם לכן: "חוכמתי מתממשת על יסוד מזימותיו של השטן." ללא קשר לשאלות כמה האנושות הושחתה ואיך הנחש פיתה אותה, חוכמתו של יהוה בכל זאת קיימת. לפיכך, הוא עסק בעבודה חדשה מאז שהוא ברא את העולם, ואף אחד משלבי עבודתו לא חזר על עצמו אי-פעם. השטן הוציא לפועל מזימות ללא-הרף והשחית את האנושות ללא הרף, ויהוה אלוהים גם הוא ביצע את עבודתו החכמה ללא-הרף. הוא מעולם לא נכשל, והוא מעולם לא חדל מעבודתו מאז בריאת העולם ועד היום. אחרי שהשטן השחית את האנושות, אלוהים עבד ללא-הרף בקרב בני האדם כדי להביס את אויבו שמשחית את האנושות. הקרב הזה יימשך מהראשית ועד סוף העולם. בעשותו את כל העבודה הזו, לא זו בלבד שאלוהים מאפשר לאנושות שהשטן השחית לקבל את ישועתו האדירה של אלוהים, אלא שהוא גם מאפשר לה לראות את חוכמתו, את כול יכולתו ואת סמכותו. בסופו של דבר, הוא יאפשר לאנושות לראות את טבעו הצודק, כשהוא יעניש את הרשעים ויגמול לטובים. אלוהים נלחם בשטן עד עצם היום הזה, והוא מעולם לא נחל תבוסה, מכיוון שהוא אל חכם, ומכיוון שחוכמתו יוצאת לפועל על יסוד מזימותיו של השטן. על כן, לא זו בלבד שאלוהים גורם לכל צבא השמיים להישמע לסמכותו, אלא שהוא גורם גם לכל צבא הארץ לנוח תחת הדום רגליו, ולא פחות מכך, הוא מטיל ייסורים על עושי הרעה שפולשים אל האנושות ומפריעים לה. כל תוצאות העבודה נובעות מחוכמתו של אלוהים. הוא מעולם לא גילה את חוכמתו לפני קיומה של האנושות, משום שלא היו לו אויבים בשמיים, בארץ או בתבל כולה, ומשום שלא היו כוחות חושך שפלשו לכל יצור טבעי. לאחר שהארכי-מלאך בגד בו, אלוהים ברא את האנושות על פני האדמה, ולמען האנושות, הוא פתח במלחמתו בת אלפי השנים נגד השטן, הארכי-מלאך – מלחמה שהולכת ומתלהטת עם כל שלב חדש. חוכמתו וכול יכולתו של אלוהים נוכחות בכל אחד מהשלבים האלה. רק כעת, כל הדברים בשמיים ובארץ רואים את חוכמתו של אלוהים, כול יכולתו, ובפרט, את היותו אמיתי. הוא עדיין מבצע את עבודתו באותו אופן מציאותי כיום. בנוסף, בזמן שאלוהים מבצע את עבודתו, הוא גם מגלה את חוכמתו ואת כול יכולתו. הוא מאפשר לכם לראות את האמת הפנימית של כל שלב בעבודתו, לראות בדיוק כיצד אפשר להסביר את כול יכולתו של אלוהים, ובפרט, כיצד אפשר להסביר את היותו מציאותי.

בני האדם עדיין מאמינים שעוד לפני הבריאה, נגזר שיהודה איש קריות יבגוד בישוע, הלא כן? למעשה, רוח הקודש תכננה זאת לפי המציאות באותה עת. לגמרי במקרה, היה מישהו בשם יהודה איש קריות, שתמיד מעל בכספים. לכן הוא נבחר לתפקיד הזה ונבחר לשרת כך. זו דוגמה אמיתית לשימוש במשאבים מקומיים. בתחילה, ישוע לא היה מודע לכך. הדבר נודע לו רק מאוחר יותר, ברגע שיהודה נחשף. אם מישהו אחר היה מסוגל למלא את התפקיד הזה, מישהו אחר היה ממלא אותו במקום יהודה איש קריות. מה שנגזר מראש נעשה למעשה בזמן אמת על-ידי רוח הקודש. עבודתה של רוח הקודש תמיד נעשית באופן ספונטני. בכל פעם שאלוהים מתכנן את עבודתו, רוח הקודש מוציאה אותה לפועל. מדוע אני תמיד אומר שעבודתה של רוח הקודש מציאותית, שהיא תמיד חדשה ולעולם לא ישנה, ושהיא תמיד הטרייה ביותר? עבודתו של אלוהים לא הייתה מתוכננת מראש כשהעולם נברא. זה בכלל לא מה שקרה! כל שלב בעבודה משיג את התוצאה הראויה לאותה תקופה, והשלבים לא מפריעים זה לזה. ישנם מקרים רבים שבהם התוכניות בדעתכם פשוט לא עולות בקנה אחד עם העבודה החדשה ביותר של רוח הקודש. העבודה שלה לא פשוטה כמו שבני אדם חושבים, ולא מסובכת כמו שבני האדם מדמיינים. עבודתה היא לקיים את בני האדם, בכל זמן ובכל מקום, בהתאם לצרכים הנוכחים שלהם. איש לא מכיר טוב יותר את מהותם של בני האדם מאשר אלוהים, וזו בדיוק הסיבה לכך שדבר לא יכול להתאים לצרכים המציאותיים של בני האדם יותר מאשר עבודתו של אלוהים. לפיכך, מנקודת מבט אנושית, עבודתו תוכננה אלפי שנים מראש. בעוד הוא עובד בקרבכם כעת על פי מצבכם, הוא גם עושה עבודה ומדבר בכל עת ובכל מקום. כשבני האדם נמצאים במצב כלשהו, אלוהים אומר בדיוק את הדברים שהם צריכים שיהיו להם. זה כמו הצעד הראשון של עבודתו בעתות של הטלת ייסורים. לאחר שבני האדם חוו ייסורים, הם הפגינו התנהגות מסוימת, נהגו במרדנות באופנים מסוימים, הופיעו מצבים חיוביים מסוימים וכן מצבים שליליים מסוימים, והגבולות העליונים של השליליות הזו הגיעו לרמה מסוימת. אלוהים ביצע את עבודתו על סמך כל הדברים האלה, ולפיכך, הוא ניצל אותם כדי להשיג תוצאה טובה בהרבה בעבודתו. הוא פשוט מבצע את העבודה שבה הוא מקיים את האנושות בקרב בני האדם, בהתאם למצבם הנוכחי. הוא מבצע כל שלב בעבודתו בהתאם למצבם האמיתי של בני האדם. הבריאה כולה נתונה בידיו – איך ייתכן שהוא לא יכיר את כל הברואים? לאור הנסיבות שבני האדם מצויים בהן, אלוהים מבצע את השלב הבא שהוא צריך לעשות בעבודתו, בכל זמן ובכל מקום. העבודה הזו בשום אופן לא תוכננה מראש, כמה אלפי שנים קודם לכן – זו תפיסה אנושית! אלוהים עובד תוך שהוא משקיף על תוצאות עבודתו, ועבודתו מעמיקה ומתפתחת ללא-הרף. תוך שהוא משקיף על תוצאות עבודתו, הוא מבצע את השלב הבא בעבודתו. הוא משתמש בדברים רבים כדי לעשות את המעבר בהדרגה ולוודא שבני האדם יוכלו לראות עבודתו החדשה לאורך הזמן. עבודה כזו מסוגלת לספק את הצרכים של בני האדם, מכיוון שאלוהים מכיר את האדם היטב. כך הוא מבצע את עבודתו מהשמיים. בדומה לכך, אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם עושה את עבודתו באותו אופן – הוא עורך תוכניות על פי המציאות ועובד בקרב האנושות. דבר מעבודתו לא תוכנן לפני בריאת העולם, ודבר מעבודתו לא תוכנן מראש בקפידה. אלפיים שנה לאחר שהעולם נברא, יהוה ראה שהאנושות נעשתה מושחתת כל כך, ולכן הוא השתמש בקולו של הנביא ישעיהו כדי לנבא שלאחר שעידן החוק יסתיים, הוא יבצע את העבודה שתגאל את האנושות בעידן החסד. כמובן, זו הייתה תוכניתו של יהוה, אך תוכניתו נערכה גם בהתאם לנסיבות שהוא זיהה בעת ההיא. הוא בהחלט לא הגה אותה מיד לאחר שברא את האדם. ישעיהו רק התנבא, אך יהוה לא ערך לכך הכנות במהלך עידן החוק, אלא החל בעבודה הזו בתחילת עידן החסד, כשהמלאך הופיע בחלומו של יוסף והפך אותו לנאור כשאמר לו שאלוהים יתגלם כבשר ודם. כך החלה עבודת ההתגלמות של אלוהים. בניגוד למה שבני האדם מדמיינים לעצמם, אלוהים לא נערך לעבודת ההתגלמות כבשר ודם מיד לאחר בריאת העולם. הוא החליט לבצע את העבודה הזו לפי מידת ההתפתחות האנושית ומצב מלחמתו בשטן.

כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, רוחו שורה על אדם. במילים אחרות, רוח האל לובשת גוף בשר ודם. הוא עושה את עבודתו על פני האדמה, ובמקום שהוא יביא איתו מספר צעדים מוגבלים, עבודתו חסרת כל גבול. העבודה שעושה רוח הקודש כבשר ודם עדיין נקבעת לפי תוצאות עבודתו של אלוהים, והוא משתמש בדברים האלה כדי לקבוע את משך הזמן שבמהלכו הוא יעשה את עבודתו כבשר ודם. רוח האל מגלה באופן ישיר כל שלב ושלב בעבודה. היא בודקת את העבודה תוך כדי ביצועה. זה בהחלט לא דבר על-טבעי עד כדי כך שימתח את גבולות הדמיון האנושי. הדבר דומה לעבודתו של יהוה כשהוא ברא את השמיים והארץ וכל צבאם – הוא תכנן את עבודתו ועבד בעת ובעונה אחת. הוא הבדיל בין חושך לאור, וכך התהוו הבוקר והערב – עבודה זו ארכה יום אחד. ביום השני, הוא ברא את השמיים, וגם זה ארך יום אחד. לאחר מכן, הוא ברא את הארץ, את הימים ואת כל הנפש החיה הרומשת ששרצה בהם, וגם זה ארך יום אחד. כך נמשך הדבר עד ליום השישי, שבו אלוהים ברא את האדם ונתן לו לנהל את כל הדברי על פני האדמה. כך היה עד ליום השביעי, שבו אלוהים סיים לברוא את כל הדברים ושבת מעבודתו. אלוהים בירך את היום השביעי וקידש אותו. הוא החליט לקדש את היום הזה לאחר שהוא ברא את כל הדברים, ולא לפני שהוא ברא אותם. גם העבודה הזו נעשתה באופן ספונטני. לפני שאלוהים ברא את כל הדברים, הוא לא החליט לברוא את העולם בשישה ימים ולשבות ביום השביעי. אלה בשום אופן לא פני הדברים. הוא לא אמר זאת, והוא לא תכנן זאת. אלוהים בשום אופן לא אמר שבריאתם של כל הדברים תארך שישה ימים ושהוא ישבות ביום השביעי. במקום זאת, הוא ברא את הכל בהתאם למה שהוא ראה כטוב. כשהוא סיים לברוא את הכל, כבר היה זה היום השישי. אילו הוא היה מסיים לברוא את הכל עוד ביום החמישי, הוא היה מקדש את היום השישי. עם זאת, הוא סיים לברוא את הכל ביום השישי, ולכן הוא קידש את היום השביעי, וזהו דבר ידוע מאז ועד היום. לפיכך, עבודתו הנוכחית נעשית באותו אופן בדיוק. הוא מדבר וממלא את הצרכים שלכם על פי המצבים שלכם. כלומר רוח האל מדברת ועובדת על פי מצביהם של בני האדם. רוח האל משגיחה על הכל ועובדת בכל עת ובכל מקום. כל מה שאני עושה, אומר, מטיל עליכם ומעניק לכם הוא מה שאתם צריכים, ללא יוצא מן הכלל. זו הסיבה לכך שאני אומר שאף חלק מעבודתי לא תלוש מהמציאות. הכל אמיתי, משום שכולכם יודעים ש"רוח האל משגיחה על הכל". אילו כל זה הוחלט מראש, הכל היה קבוע וידוע מראש יתר על המידה, הלא כן? אתם חושבים שאלוהים תכנן מראש ששת אלפים שנה ואז גזר שהאנושות תהיה מרדנית, מתנגדת, נכלולית וערמומית, ושהיא תהיה עשויה בשר ודם ובעלת טבע שטני מושחת, עיניים מתאוות ונטייה לסיפוק עצמי? הדברים האלה לא נגזרו מראש, אלא נבעו מטבעו של השטן. יש כאלה שיאמרו, "האם השטן לא היה גם הוא בשליטתו של אלוהים? אלוהים גזר מראש שהשטן ישחית כך את האדם, ולאחר מכן, אלוהים ביצע את עבודתו בקרב בני האדם." האם ייתכן שאלוהים באמת גזר מראש שהשטן ישחית את האנושות? אלוהים משתוקק שהאנושות תחייה חיים אנושיים רגילים. האם ייתכן שהוא יערער כך את חיי האנושות? אילו כך היה, הבסת השטן והושעת האנושות היו חסרות תוחלת, הלא כן? איך ייתכן שמרדנותה של האנושות נגזרה מראש? היא נבעה מהפרעותיו של השטן בפועל. איך ייתכן שאלוהים גזר אותה מראש?" הבנתכם את האמירה "השטן בשליטתו של אלוהים". שונה מאוד מהאופן שבו נדבר עליה כאן. השטן לא היה בוגד בו. אמרתם שאלוהים הוא כול יכול, הלא כן? אתם מכירים את העובדות באופן מופשט מדי ומנותק מדי מהמציאות. תפיסתכם לא מחזיקה מים ולא עובדת! אלוהים כול יכול, וזו כלל לא טעות. הארכי-מלאך בגד באלוהים משום שאלוהים נתן לו סמכות מסוימת. כמובן, זה היה אירוע בלתי צפוי, כמו האופן שבו הנחש הצליח לפתות את חוה. עם זאת, יהיה אשר יהיה האופן שבו השטן יוציא לפועל את בגידתו, בניגוד לאלוהים, השטן לא כול יכול. כפי שאמרתם, השטן רב עוצמה. יהיו אשר יהיו מעשיו, סמכותו של אלוהים תמיד תביס אותו. זו המשמעות האמיתית של האמרה "אלוהים כול יכול, והשטן נתון לשליטתו". לפיכך, מלחמתו של אלוהים בשטן חייבת להתבצע בהדרגה. יתר על כן, אלוהים מתכנן את עבודתו כתגובה לתחבולותיו של השטן. כלומר, בהתאם לעידנים, אלוהים מושיע את בני האדם ומגלה את חכמתו ואת כל יכולתו. בדומה לכך, העבודה באחרית הימים לא נגזרה מראש לפני עידן החסד. היא לא נגזרה מראש באופן מסודר כדלקמן: "ראשית, שנה את טבעו החיצוני של האדם. שנית, גרום לאדם לקבל את הייסורים והניסיונות שלו. שלישית, גרום לאדם לחוות מוות. רביעית, גרום לאדם לחוות את אהבת האל ולבטא את הנחישות של יציר נברא. חמישית, גרום לאדם לראות את רצונו של אלוהים ולהכיר את אלוהים לחלוטין, ואז השלם את האדם." הוא לא תכנן את כל הדברים האלה במהלך עידן החסד, אלא שהוא התחיל לתכנן אותם בעידן הנוכחי. השטן עובד, וכך גם אלוהים. השטן מבטא את טבעו המושחת, ואילו אלוהים מדבר ישירות ומגלה כמה דברים מהותיים. זו העבודה שנעשית כיום, וזה אותו עקרון העבודה ששימש לפני זמן רב, לאחר בריאת העולם.

ראשית, אלוהים ברא את אדם וחוה, והוא ברא גם נחש. מבין כל הברואים, הנחש היה הארסי ביותר. גופו הכיל ארס, והשטן השתמש בארס הזה כדי לנצל את הנחש. היה זה הנחש שפיתה את חוה לחטוא. אדם חטא לאחר שחוה חטאה, ואז שניהם למדו להבחין בין טוב ורע. אם יהוה ידע מראש שהשטן יפתה את חוה, ושחוה תפתה את אדם, מדוע הוא שם את כולם בתוך הגן? אם הוא היה מסוגל לחזות את הדברים האלה, מדוע הוא ברא נחש ושם אותו בתוך גן עדן? מדוע היה בגן עדן הפרי של עץ הדעת טוב ורע? האם אלוהים תכנן שהם יאכלו מהפרי? כשיהוה בא, גם אדם וגם חוה לא העזו להתייצב בפניו, ורק אז נודע ליהוה שהם אכלו מעץ הדעת טוב ורע, ונפלו קורבן לתכסיסיו של הנחש. בסופו של דבר, אלוהים קילל את הנחש, וקילל גם את אדם וחוה. כששניהם אכלו מפרי העץ, יהוה לא היה מודע לכך. האנושות הושחתה עד כדי כך שהיא הפכה לרעה ולמופקרת מבחינה מינית, ואפילו עד כדי כך שהדברים שבני האדם החזיקו בלבם היו כולם דבר רשע וחטא. הם כולם הפכו לטמאים. לפיכך, יהוה התחרט על כך שהוא ברא את האנושות. לאחר מכן, הוא ביצע את העבודה של השמדת העולם באמצעות מבול, שאותו שרדו נח ובניו. יש דברים שהם לא כל כך מסובכים ועל-טבעיים כמו שבני האדם מדמיינים. יש כאלה ששואלים: "מכיוון שאלוהים ידע שהארכי-מלאך יבגוד בו, מדוע הוא ברא אותו?" אלה העובדות: לפני שאלוהים ברא את הארץ, הארכי-מלאך היה החשוב במלאכי השמיים. הייתה לו סמכות על כל מלאכי השמיים. זו הייתה הסמכות שאלוהים העניק לו. למעט אלוהים עצמו, הארכי-מלאך היה החשוב ביותר בשמיים. כשאלוהים ברא בהמשך את האנושות, הארכי-מלאך בגד באלוהים בגידה גדולה עוד יותר על פני האדמה. אני אומר שהוא בגד באלוהים משום שהוא רצה לנהל את האנושות ורצה שסמכותו תהיה גדולה מזו של אלוהים. הארכי-מלאך הוא שפיתה את חוה לחטוא. הוא עשה זאת משום שהוא רצה לכונן את מלכותו על פני האדמה ולגרום לאנושות לבגוד באלוהים ולהישמע לו במקום זאת. הוא ראה שהיו דברים רבים מאוד שנשמעים לו. המלאכים נשמעו לו, וכך גם בני האדם על פני האדמה. עוף הכנף למינהו והבהמה למינה, העצים, היערות, ההרים, הנהרות, וכל הדברים על פני האדמה היו בהשגחתו של האדם – כלומר, אדם וחוה – כשאדם וחוה נשמעו לו. לפיכך, הארכי-מלאך רצה שסמכותו תהיה גדולה מזו של אלוהים, ורצה לבגוד באלוהים. לאחר מכן, הוא גרם למלאכים רבים לבגוד באלוהים, והם הפכו לרוחות הטמאות השונות. התפתחותה של האנושות עד היום נבעה מההשחתה שעשה הארכי-מלאך, הלא כן? הסיבה היחידה לכך שהאנושות נמצאת במצבה הנוכחי היא שהארכי-מלאך בגד באלוהים והשחית את האנושות. העבודה ההדרגתית הזו כלל לא מופשטת ופשוטה כפי שבני האדם מדמיינים אותה. השטן הוציא לפועל את בגידתו מסיבה מסוימת, אך בני האדם לא מסוגלים לתפוס דבר פשוט כל כך. מדוע אלוהים ברא את השמיים והארץ וכל צבאם, ומדוע הוא ברא גם את השטן? אם אלוהים מתעב את השטן כל כך, ואם השטן הוא אויבו של אלוהים, מדוע אלוהים ברא את השטן? בכך שהוא ברא את השטן, הוא ברא לעצמו אויב, הלא כן? אלוהים לא באמת ברא לעצמו אויב – הוא ברא מלאך, ומאוחר יותר, המלאך בגד בו. מעמדו של המלאך לא היה רם כל כך, ולכן הוא רצה לבגוד באלוהים. אפשר לומר שזה היה צירוף מקרים, אך זו הייתה גם מגמה בלתי-נמנעת. הדבר דומה לכך שבן אדם מת בגיל מסוים. הדברים כבר התפתחו עד שלב מסוים. יש גם בני אדם מגוחכים שאומרים: "מאחר שהשטן הוא האויב שלך, מדוע בראת אותו? האם לא ידעת שהארכי-מלאך יבגוד בך? הרי אתה יכול לראות הכל מעולם עד עולם, הלא כן? האם אתה לא מכיר את אופיו? מאחר שניכר שידעת שהוא יבגוד בך, מדוע מינית אותו לארכי-מלאך? אפילו אם נתעלם מעניין הבגידה, הוא עדיין הוביל כל כך הרבה מלאכים וירד אל עולמם של בני התמותה כדי להשחית את האנושות. עד היום, לא הצלחת להשלים את תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. האם זה נכון?" אתה מקשה על עצמך יותר ממה שנחוץ, הלא כן? אחרים אומרים: "אלמלא השטן השחית את האנושות עד עצם היום הזה, אלוהים לא היה מושיע כך את האנושות. במקרה כזה, חוכמתו וכול יכולתו של אלוהים לא היו מתגלות. איפה הייתה מתבטאת חוכמתו? לפיכך, אלוהים ברא את אנושות למען השטן. בעתיד, אלוהים יגלה את כול יכולתו – אחרת, כיצד יוכל האדם לגלות את חוכמתו של אלוהים? אלמלא האדם התנגד לאלוהים והתמרד נגדו, לא היה צורך שמעשיו של אלוהים יבואו לידי ביטוי. אילו הבריאה כולה הייתה עובדת את אלוהים ונשמעת לו, לא הייתה לו עבודה לעשות." התפיסה הזו אפילו רחוקה יותר מהמציאות, מכיוון שאלוהים לא טמא בשום אופן, ולכן הוא לא יכול לברוא טומאה. הוא מגלה את מעשיו כעת רק על מנת להביס את אויבו, להושיע את האנושות שהוא ברא, להביס את השדים ואת השטן ששונאים אותו, בוגדים בו ומתנגדים אליו, שהיו בעבר בריבונותו והיו שייכים לו בראשית. הוא רוצה להביס את השדים האלה ולגלות בכך את כול יכולתו לעיני כל. האנושות וכל הדברים על פני האדמה מצויים כעת בתחומו של השטן ובתחומם של הרשעים. אלוהים רוצה לגלות את מעשיו לעיני כל, כדי שבני האדם יוכלו להכיר אותו. כך הוא יביס את השטן וינצח כליל את אויביו. כלל העבודה הזו מתבצעת באמצעות גילוי מעשיו. כל ברואיו של אלוהים מצויים בתחומו של השטן, ולכן אלוהים רוצה לגלות להם את כול יכולתו, ולהביס בכך את השטן. אלמלא השטן היה קיים, אלוהים לא היה צריך לגלות את מעשיו. אילולא הטרדתו של השטן, אלוהים היה בורא את האנושות ומאפשר לה לחיות בגן עדן. מדוע אלוהים מעולם לא גילה את כל מעשיו למלאכים או לארכי-מלאך לפני בגידתו של השטן? אילו המלאכים והארכי-מלאך היו מכירים אותו, ואילו הם נשמעו לו בראשית, הוא לא היה מוציא לפועל את המעשים חסרי המשמעות האלה. קיומם של השטן והשדים הם הסיבה לכך שבני האדם מתנגדים לו ולכך שהם מלאים עד אפס מקום בטבע מרדני, ולכן אלוהים רוצה לגלות את מעשיו. משום שהוא רוצה להילחם בשטן, על אלוהים להשתמש בסמכותו שלו כדי להביס את השטן, ולהשתמש בכל מעשיו כדי להביס את השטן. כך, עבודת הישועה שאלוהים מבצע בקרב בני האדם תאפשר לאנושות לראות את חוכמתו ואת כול יכולתו. העבודה שאלוהים עושה כיום היא משמעותית, והיא לא דומה כהוא זה לדברים הבאים של בני אדם מסוימים: "העבודה שאתה עושה מכילה סתירות, הלא כן? רצף העבודה הזה בסך הכל נועד להטריח את עצמך, הלא כן? בראת את השטן, ואז הנחת לו לבגוד בך ולהתנגד אליך. בראת את האנושות, ומסרת אותה לידי השטן, והנחת לאדם וחווה להתפתות. מכיוון שעשית את כל הדברים האלה בכוונה תחילה, מדוע אתה מתעב את האנושות? מדוע אתה מתעב את השטן? אלה דברים שגרמת להם בעצמך, הלא כן? למה לך לשנוא אותם?" בני אדם מגוחכים רבים יאמרו זאת. הם רוצים לאהוב את אלוהים, אך בלבם הם מתלוננים על אלוהים – איזו סתירה! אתם לא מבינים את האמת, יש לכם יותר מדי מחשבות על-טבעיות, ואתם אפילו טוענים שזו שגיאה של אלוהים – כמה שאתם מגוחכים! אתם אלה שמעוותים את האמת. זו לא שגיאה של אלוהים! יש בני אדם שאפילו יתלוננו שוב ושוב: "אתה זה שברא את השטן, ואתה זה שנתן את האנושות לשטן. יש לאנושות טבע שטני. במקום לסלוח לה, אתה מתעב אותה במידת מה. בהתחלה אהבת את האנושות במידת מה. בעטת את השטן אל תוך עולמו של האדם, וכעת אתה מתעב את האנושות. אתה הוא זה שמתעב ואוהב את האנושות – מה ההסבר לכך? האם זו לא סתירה? ללא קשר לאופן שבו מביטים בכך, כך קרה הדבר בשמיים. הארכי-מלאך בגד כך באלוהים, והאנושות הושחתה כך, והיא ממשיכה כך עד היום. אפשר לנסח זאת בדרכים שונות, אך זה כל הסיפור. עם זאת, עליכם להבין שאלוהים עושה את העבודה של היום כדי להושיע אתכם, וכדי להביס את השטן.

משום שהמלאכים היו חלקים וחסרי יכולת במיוחד, הם היו הופכים ליהירים כאשר קיבלו סמכות, והדבר היה נכון במיוחד לגבי הארכי-מלאך, שמעמדו היה גבוה מזה של כל מלאך אחר. הארכי-מלאך היה מלכם של כל המלאכים. הוא הנהיג מיליוני מלאכים, ומלבד יהוה, סמכותו הייתה הרמה ביותר, על פני כל המלאכים האחרים. הארכי-מלאך רצה לעשות דברים כאלה ואחרים, ולהוביל את המלאכים אל עולמו של האדם, כדי לנהל את העולם. אלוהים אמר שהוא עצמו מנהל את התבל. הארכי-מלאך אמר שהוא ינהל את התבל, ומאז והלאה הוא בגד באלוהים. בשמיים, אלוהים ברא עולם אחר. הארכי-מלאך רצה לנהל את העולם הזה, וגם לרדת למישור האנושי. האם אלוהים היה יכול להרשות לו לעשות דבר כזה? לכן, הוא בעט אותו למטה, כך שיהיה תלוי ב באוויר. מאז שהארכי-מלאך השחית את האנושות, אלוהים נלחם בו כדי להושיע את האנושות. הוא השתמש בששת אלפי השנים האלה כדי להביס אותו. האופן שבו אתם תופסים את האל הכול יכול אינה תואמת את העבודה שאלוהים מבצע כעת. התפיסה שלכם לא עומדת במבחן המציאות והיא מגוחכת מאוד! למעשה, אלוהים הכריז על הארכי-מלאך כאויבו רק לאחר שהוא בגד בו. רק משום בגידתו של הארכי-מלאך, הוא רמס את האנושות לאחר שהוא בא לעולמו של האדם, וזו הסיבה שהאנושות התפתחה כפי שהיא התפתחה עד השלב הנוכחי. לאחר מכן, אלוהים נדר נדר לשטן: אני אביס אותך ואושיע את האנושות, את בריאתי. בהתחלה, השטן לא השתכנע ואמר, "מה אתה כבר יכול לעשות לי? האם אתה באמת יכול לבעוט אותי לאוויר? האם אתה באמת יכול להביס אותי?" לאחר שאלוהים בעט אותו לאוויר, אלוהים לא התייחס אליו עוד, ואז הוא החל להושיע את האנושות ולעשות את עבודתו שלו, למרות הטרדתו הבלתי פוסקת של השטן. כל מה שהשטן יכול היה לעשות היה הודות לעוצמה שאלוהים נתן לו. הוא לקח איתו את הדברים האלה אל האוויר, ושמר אותם אצלו עד עצם היום הזה. אלוהים בעט אותו לאוויר, אך הוא לא נטל ממנו את סמכותו, ולכן הוא המשיך להשחית את האנושות. מצד שני, אלוהים החל להושיע את האנושות, שהשטן השחית לאחר בריאתה. אלוהים לא גילה את מעשיו בעודו בשמיים. יחד עם זאת, לפני שהוא ברא את הארץ, הוא אפשר לבני האדם בעולם שהוא ברא בשמיים לראות את מעשיו, וכך הוא הוביל את בני האדם אל מעל השמיים. הוא נתן לבני האדם האלה חוכמה ותבונה, והוביל אותם לחיות בעולם הזה. מטבע הדברים, אף אחד מכם לא שמע על כך עד עכשיו. לאחר מכן, אחרי שאלוהים ברא את האנושות, הארכי-מלאך התחיל להשחית את האנושות. על פני האדמה, כל האנושות הייתה שרויה בתוהו ובוהו. רק אז, אלוהים פתח במלחמתו בשטן, ורק בשלב הזה, בני האדם ראו את מעשיו. בתחילה, מעשיו נסתרו מעיני האנושות. לאחר שאלוהים בעט בשטן לאוויר, השטן התעסק בענייניו שלו, ואלוהים התעסק בעבודתו שלו, והשניים לחמו זה בזה ללא-הרף, עד אחרית הימים. עכשיו העת שבה אלוהים צריך להשמיד את השטן. בראשית, אלוהים נתן לו סמכות, ולאחר מכן, אלוהים בעט אותו לאוויר, אך השטן המשיך להתנגד. לאחר מכן, על פני האדמה, השטן השחית את האנושות, אך אלוהים היה למעשה על פני האדמה וניהל את האנושות. אלוהים משתמש באופן שבו הוא מנהל את בני האדם כדי להביס את השטן. בכך שהשטן משחית את בני האדם, הוא חותם את גורלם של בני האדם ופוגע בעבודתו של אלוהים. מצד שני, עבודתו של אלוהים היא ישועת האנושות. איזה שלב בעבודתו של אלוהים לא נועד להושיע את האנושות? איזה שלב לא נועד לטהר את בני האדם, להפוך אותם לצדיקים שחיים באופן שיוצר צלם שאפשר לאהוב? לעומת זאת, השטן לא עושה זאת. הוא משחית את האנושות. הוא מבצע ללא-הרף את העבודה של השחתת האנושות ברחבי התבל. כמובן, גם אלוהים עושה את עבודתו שלו. הוא לא מתייחס לשטן. תהיה סמכותו של השטן אשר תהיה, היא בכל זאת הסמכות שאלוהים נתן לו. אלוהים פשוט לא נתן לו את כל הסמכות שהייתה לו, ולכן, השטן לא יכול להתעלות על אלוהים, והוא תמיד בהישג ידו של אלוהים, בכל אשר יעשה. אלוהים לה גילה אף אחד ממעשיו בעודו בשמיים. הוא בסך הכל נתן לשטן חלק קטן מסמכותו כדי לאפשר לו לשלוט במלאכים. לפיכך, בכל אשר השטן יעשה, הוא לא יכול להתעלות על סמכותו של אלוהים, משום שהסמכות שאלוהים נתן לו מלכתחילה מוגבלת. אלוהים עובד והשטן מפריע. באחרית הימים, הוא יסיים את הפרעתו, וכך גם עבודתו של אלוהים תושלם, ובני האדם שאלוהים רוצה להשלים יושלמו. אלוהים מכוון את בני האדם על דרך החיוב. חייו הם מים חיים, ללא מידה וללא גבולות. השטן השחית את האדם במידת מה. בסופו של דבר, המים החיים ישלימו את האדם, והשטן לא יוכל עוד להתערב ולבצע את עבודתו. לפיכך, אלוהים ישיג את בני האדם האלה באופן מלא. השטן עדיין מסרב לקבל זאת כעת. הוא ממשיך להיאבק באלוהים, אל אלוהים לא מתייחס אליו כלל. אלוהים אמר, "אני אנצח את כל כוחות החושך של השטן ואת כל ההשפעות החשוכות." זו העבודה שחייבת להתבצע כעת כבשר ודם, וזו גם משמעותה של ההתגלמות כבשר ודם. היא נועדה להשלים את שלב העבודה של הבסת השטן באחרית הימים, לסלק את כל מה ששייך לשטן. ניצחונו של אלוהים על השטן הוא מגמה בלתי נמנעת! למעשה, השטן נכשל כבר לפני זמן רב. כשהבשורה החלה להתפשט ברחבי ארצו של התנין הגדול האדום כאש, כלומר כשאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם החל לעבוד ועבודתו יצאה לדרך, השטן הובס לחלוטין, מכיוון שההתגלמות כבשר ודם נועדה להביס את השטן. השטן ראה שאלוהים שוב התגלם כבשר ודם וגם החל לבצע את עבודתו, והוא ראה ששום כוח לא יוכל לעצור את העבודה. לפיכך, השטן נדהם כשהוא ראה את העבודה הזו, והוא כבר לא העז לעשות עבודה כלשהי. בהתחלה, השטן חשב שגם הוא ניחן בחוכמה רבה, והוא הפריע והציק לעבודתו של אלוהים. עם זאת, הוא לא ציפה שאלוהים יתגלם שוב כבשר ודם, והוא לא ידע שאלוהים השתמש בעבודתו במרדנות של השטן כדי לשמש כגילוי ומשפט עבור האנושות, ושכך הוא כבש את האנושות והביס את השטן. אלוהים חכם יותר מהשטן, ועבודתו עולה בהרבה על עבודתו של השטן. לפיכך, הצהרתי בעבר כדלקמן: "העבודה שאני עושה מתבצעת כתגובה לתחבולותיו של השטן." בסופו של דבר, אני אגלה את כול יכולתי ואת חוסר האונים של השטן. כשאלוהים עושה את עבודתו, השטן מזדנב מאחוריו, עד שבאלוהים משמיד אותו בסופו של דבר. השטן יופתע כשאלוהים יביס אותו. האמת תתחוור לו רק לאחר שאלוהים יכה בו ויהלום בו, ובשלב הזה הוא כבר יישרף כליל באגם האש. הוא ישתכנע לגמרי בשלב הזה, הלא כן? כבר לא יהיו לו עוד מזימות להוציא לפועל!

העבודה המציאותית וההדרגתית הזו היא דבר שלעתים קרובות מכביד על לבו של אלוהים בצערו על האנושות, אך הוא עושה אותה כדי להביס את השטן לאחר 6,000 שנה. אלוהים אמר כך: "לעולם לא אברא שוב את האנושות, ולעולם לא אתן סמכות למלאכים שוב." מאז ואילך, בכל פעם שהמלאכים באו לעבוד על פני האדמה, הם בסך הכל עשו כדבריו של אלוהים ועשו עבודה כלשהי. הוא מעולם לא נתן למלאכים סמכות שוב. כיצד המלאכים שבני ישראל ראו ביצעו את עבודתם? הם התגלו בחלומות ומסרו את דבריו של יהוה. כשישוע קם לתחייה, שלושה ימים לאחר שהוא נצלב, המלאכים הם אלה שהזיזו את הגולל מעל קברו. רוח האל לא עשתה את העבודה הזו באופן אישי. המלאכים עשו רק עבודה כזו. הם מילאו תפקידים משניים ולא הייתה להם כל סמכות, משום שאלוהים לעולם לא יעניק להם מסמכותו שוב. לאחר שהם עבדו במשך זמן מה, בני האדם שאלוהים השתמש בהם על פני האדמה העמידו את עצמם בדרגתו של אלוהים ואמרו, "אני רוצה להתעלות על התבל! אני רוצה לעמוד ברקיע השלישי! אני רוצה את מושכות העוצמה הריבונית!" לאחר כמה ימים של עבודה, הם נעשו יהירים. הם רצו עוצמה ריבונית על פני האדמה, הם רצו להקים אומה חדשה, הם רצו את כל הדברים מתחת לרגליהם, והם רצו לעמוד ברקיע השלישי. האם אתם לא יודעים שאתם רק בני אדם שאלוהים משתמש בהם? איך ייתכן שתעלו לרקיע השלישי? אלוהים ירד ארצה כדי לעבוד, בשקט וללא צעקות, ולעזוב לאחר שהשלים את עבודתו בסתר. הוא מעולם לא זועק כמו במי האדם, אלא מבצע את עבודתו באופן מציאותי. והוא לעולם לא נכנס לכנסייה וזועק, "אני אמחה את כולכם! אקלל אתכם ואטיל עליכם ייסורים!" הוא פשוט מבצע את עבודתו ועוזב כאשר עבודתו מסתיימת. הכמרים הדתיים שמרפאים חולים ומגרשים שדים, מטיפים לאחרים מהבימה, נושאים נאומים ארוכים וגאוותניים, ודנים בעניינים בלתי-מציאותיים הם יהירים עד היסוד. הם צאצאיו של הארכי-מלאך!

לאחר שאלוהים ביצע את עבודתו במשך 6,000 עד היום, הוא כבר גילה רבים ממעשיו, בעיקר כדי להביס את השטן ולהושיע את האנושות כולה. הוא משתמש בהזדמנות הזו כדי לאפשר לכל הדברים שבשמיים, לכל הדברים שבארץ ולכל הדברים שבמים, וכן לכל דבר שאלוהים ברא על פני האדמה לראות את כול יכולתו של אלוהים ולראות את כל מעשיו. הוא מנצל את ההזדמנות של הבסת השטן כדי לגלות את כל מעשיו לאנושות ולאפשר לבני האדם להיות מסוגלים להלל אותו ולרומם את חוכמתו על כך שהוא מביס את השטן. כל הדברים בארץ, בשמיים ובמים מעניקים לו כבוד, מפארים את כול יכולתו, מפארים את כל מעשיו וקוראים בקול בשמו הקדוש. זו הוכחה לכך שהוא הביס את השטן. זו הוכחה לכך שהוא כבש את השטן. עוד חשוב מזאת, זו הוכחה לכך שהוא מושיע את האנושות. כל בריאתו של אלוהים מעניקה לו כבוד, מפארת אותו על כך שהוא הביס את אויבו וחזר עטור ניצחון, ומפארת אותו על כך שהוא מלך אדיר ועטור ניצחון. התכלית שלו היא לא רק להביס את השטן, ולכן עבודתו נמשכה 6,000 שנה. הוא משתמש בתבוסתו של השטן כדי להושיע את האנושות. הוא משתמש בתבוסתו של השטן כדי לגלות את כל מעשיו שלו ולגלות את כל כבודו שלו. הוא יזכה בכבוד, וכל המוני המלאכים יראו גם הם את כל כבודו. השליחים בשמיים, בני האנוש בארץ וכל הברואים בארץ יראו את כבודו של הבורא. זו העבודה שהוא עושה. כל בריאתו בשמיים ובארץ תראה את כבודו, והוא ישוב כמנצח לאחר שהוא יביס לחלוטין את השטן, ויאפשר לאנושות לפאר אותו. כך הוא ישיג בהצלחה את שני ההיבטים האלה. בסופו של דבר, הוא יצליח לכבוש את האנושות כולה, והוא ימחה את כל מי שמתנגד אליו או מורד בו, כלומר הוא ימחה את כל מי ששייך לשטן. אתם רואים כעת את כל המעשים האלה של אלוהים, אך אתם ממשיכים להתנגד ולהתמרד, ואתם לא נשמעים לו. אתם אוצרים בתוככם הרבה דברים ואתם עושים את כל מה שמתחשק לכם. אתם הולכים שבי אחרי התאוות והרצונות שלכם – זו מרדנות, וזו התנגדות. אמונה באלוהים שמתקיימת לשם הבשר והדם, לשם תאוותיו של האדם ולשם רצונותיו, לשם העולם, ולשם השטן היא אמונה טמאה – זו התנגדות והתמרדות. יש כיום סוגים רבים של אמונה: יש כאלה שמחפשים מחסה מאסון, ואחרים רוצים להשיג ברכות, ואילו יש כאלה שמעוניינים להבין תעלומות, ואחרים מנסים להשיג כסף. כל אלה צורות שונות של התנגדות – הם כולם חילול קודש! כשנאמר שאדם מתנגד לאלוהים או מתמרד בו, הכוונה היא לדברים כאלה בדיוק, הלא כן? בני אדם רבים רוטנים כיום, מתלוננים או מותחים ביקורת. כל אלה הם דברים שעושים רשעים. אלה מעשים של התנגדות ומרדנות אנושיות. בני אדם כאלה שייכים לשטן והוא שולט בהם. בני האדם שאלוהים משיג הם אלה שנשמעים לו לגמרי, אלה שהשטן השחית אך זכו כעת בישועה ובכיבוש של אלוהים בזכות עבודתו, שעברו צרות, ובסופו של דבר נפלו בנחלתו של אלוהים לחלוטין, ואינם חיים עוד בתחומו של השטן – הם נחלצו מהרוע, והם מוכנים להביא לידי ביטוי קדושה בחייהם. אלה הם בני האדם הקדושים ביותר; אלה הם הקדושים. אם מעשיכם הנוכחיים לא תואמים חלק כלשהו מדרישותיו של אלוהים, הוא יסלק אתכם. אין בכך ספק. הכל נעשה בהתאם להווה. על אף שהוא גזר את גורלכם ובחר בכם, מעשיכם כיום עדיין קובעים את סופכם. אם אתם לא יכולים לעמוד בקצב כעת, אלוהים יסלק אתכם. אם אתם לא יכולים לעמוד בקצב כעת, איך ייתכן שתוכלו[א] לעמוד בקצב בהמשך? כעת, לאחר שנס כל כך גדול נגלה לעיניכם, אתם עדיין לא מאמינים. אמרו לי, איך תאמינו באלוהים אחר כך, אחרי שהוא יסיים את עבודתו ולא יעשה עוד עבודה כזו? בשלב הזה, תוכלו עוד פחות להיות חסידיו! בהמשך, אלוהים יסתמך על הגישה שלכם, על מה שאתם יודעים על עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם ועל החוויה שלכם כדי לקבוע אם אתם חוטאים או צדיקים, או כדי לקבוע אם אתם בני אדם שהוא הפך למושלמים או בני אדם הוא יסלק. עליכם להבין את הדברים כעת. רוח הקודש עובדת באופן הבא: היא קובעת את סופכם בהתאם להתנהגותכם כיום. מי אומר את הדברים של היום? מי עושה את העבודה של היום? מי מחליט שתסולקו היום? מי מחליט להפוך אתכם למושלמים? זה מה שאני עושה בעצמי, הלא כן? אני האחד שאומר את הדברים האלה. אני הוא האחד שמבצע את העבודה הזו. עבודתי שלי מורכבת מקללה, הטלת ייסורים ומשפט. בסופו של דבר, סילוקכם גם יהיה חלק מעבודתי שלי. הכל חלק מהעניינים שלי! הפיכתכם למושלמים היא עניין שלי, והענקת ברכותיי לכם גם היא עניין שלי. כל זה עבודתי שלי. יהוה לא גזר מראש את גורלכם. אלוהים של היום הוא שקובע אותו. הוא נקבע כעת. הוא לא נקבע לפני שהעולם נברא. יש בני אדם מגוחכים שאומרים, "אולי משהו לא בסדר בעיניים שלך, ואולי אתה לא רואה אותי כפי שאתה אמור לראות אותי." בסוף, אתם תראו איך רוח האל מבטאת את הכל! במקור, ישוע בחר את יהודה איש קריות כתלמיד שלו. בני האדם חושבים שישוע טעה כשהוא בחר בו. איך ייתכן שהוא בחר תלמיד שיבגוד בו? בהתחלה, לא הייתה ליהודה כל כוונה לבגוד בישוע. זה קרה רק מאוחר יותר. באותה העת, ישוע ראה את יהודה איש קריות באור די חיובי. הוא הפך אותו לחסידו ונתן לו את האחריות על ענייני הכספים. אילו הוא ידע שיהודה ימעל בכספים, הוא לא היה נותן לו את האחריות על ענייני הכספים. אפשר לומר שישוע לא ידע במקור שהאדם הזה היה ערמומי ורמאי, ושהוא רימה את אחיו ואחיותיו. בהמשך, לאחר שיהודה היה חסיד שלו מזה זמן מה, ישוע ראה אותו מוליך שולל את אחיו ואחיותיו ומוליך שולל את אלוהים. בני האדם גם גילו שיהודה איש קריות תמיד מוציא כסף מארנק הכסף והם סיפרו על כך לישוע. לישוע נודע על כך רק בשלב הזה. ישוע היה עתיד לבצע את עבודת הצליבה, והוא היה צריך שמישהו יבגוד בו, ויהודה איש קריות במקרה התאים לתפקיד הזה, ולכן ישוע אמר, "אחד מכם יסגירני." בר האנוש השתמש בבגידה הזו כדי להיצלב ולקום לתחייה שלושה ימים לאחר מכן. כשישוע בחר ביהודה איש קריות, הוא לא עשה זאת כדי שהאיש יבגוד בו. נהפוך הוא – הוא רצה שיהודה יהיה תלמיד נאמן. להפתעתו של ישוע, התברר שיהודה איש קריות הוא נבל תאב בצע שבגד באדון, וישוע השתמש במצב הזה כדי לבחור ביהודה לעבודה זו. אם כל שנים עשר תלמידיו של ישוע היו נאמנים, ולא היה ביניהם אדם כמו יהודה איש קריות, האדם שיבגוד בישוע היה בסופו של דבר מישהו שלא נמנה על תלמידיו. עם זאת, במקרה היה בין תלמידיו של ישוע אחד שאהב לקחת שוחד – יהודה איש קריות. לפיכך, אלוהים השתמש באדם הזה כדי להשלים את עבודתו. כמה שזה היה פשוט! אלוהים לא גזר זאת מראש בתחילת עבודתו. הוא החליט על כך רק לאחר שהדברים התפתחו עד שלב מסוים. הייתה זו החלטתו של ישוע, כלומר החלטתה של רוח האל עצמה. בזמנו, ישוע הוא זה שבחר ביהודה איש קריות. כשיהודה בגד בישוע לאחר מכן, רוח הקודש גרמה לכך, כדי לשרת את מטרותיה שלה. הייתה זו עבודתה של רוח הקודש באותה עת. כשישוע בחר ביהודה איש קריות, לא היה לו מושג שהוא יבגוד בו. הוא רק ידע שהוא יהודה איש קריות. סופכם נקבע גם על פי המידה שבה אתם נשמעים לי כיום, ועל פי המידה שבה צמחתם בחייכם, ולא לפי התפיסה אנושית שהדבר "נגזר מראש בעת בריאת העולם". עליכם לתפוס את הדברים האלה בבירור. כל העבודה הזו לא נעשית על פי הדמיונות שלכם.

הערות שוליים:

א.    הטקסט המקורי משמיט את המילה "שתוכלו."