השלווה והאושר שאני מדבר עליהם היום שונים מאלה שאתם מאמינים בהם ומבינים. נהגתם לחשוב ששלווה ואושר פירושם שמחה שנמשכת כל היום, היעדר של מחלות או אסונות במשפחתכם, לב שתמיד מרוצה, ללא אף רגש של צער, ושמחה אדירה בתוככם בלי קשר לחייכם. זה היה בנוסף לעלייה במשכורת של בעלך ולקבלתו של בנך לאוניברסיטה. במחשבה על הדברים האלה, התפללתם לאלוהים, ראיתם שחסדו של אלוהים כה רב, הייתם כל כך מאושרים שחייכתם מאוזן לאוזן, ולא יכולתם להפסיק לחשוב על אלוהים. שלווה ושמחה כאלה הם לא שלווה ושמחה אמיתיים, והם לא השלווה והשמחה שמשרה נוכחותה של רוח הקודש. אלה השלווה והשמחה של סיפוק הבשר והדם שלכם. עליכם להבין באיזה עידן אנחנו נמצאים כיום. עכשיו עידן החסד, וזו כבר לא העת שבה אתם שואפים למלא את כרסכם בלחם. ייתכן שאתם מאושרים עד מאוד מפני שמשפחתכם במצב טוב, אך חייכם נושמים את נשמתם אחרונה – ולפיכך, בלי קשר לשמחה הרבה שלכם, רוח הקודש לא שורה עליכם. השגת נוכחותה של רוח הקודש היא דבר פשוט: עשו את מה שעליכם לעשות כראוי, מלאו היטב את חובתו ותפקידו של האדם, היו מסוגלים להצטייד בדברים שאתם זקוקים להם ופצו על החסרונות שלכם. אם החיים שלכם תמיד מעמיסים עליכם ואתם מאושרים משום שתפסתם אמת או הבנתם את עבודתו של אלוהים כיום, פירוש הדבר שזכיתם באמת בנוכחותה של רוח הקודש. ייתכן שתתמלאו בחרדה כשתיתקלו בדבר מה שאתם לא יודעים כיצד לחוות אותו, או כשאתם לא תהיו מסוגלים לתפוס אמת ששותפה איתכם – זה מוכיח שרוח הקודש שורה עליכם. זה מצב שכיח בחוויית החיים. עליכם להבין את ההבדל בין נוכחותה של רוח הקודש והיעדר נוכחותה של רוח הקודש, ואסור לכם להיות פשטניים מדי בהשקפתכם לגבי זה.
בעבר, נאמר שיש הבדל בין קבלת נוכחותה של רוח הקודש ועבודתה של רוח הקודש. המצב השגרתי של קבלת נוכחותה של רוח הקודש מתבטא במחשבות רגילות, רציונליות רגילה ואנושיות רגילה. אופיו של בן אדם נשאר כפי שהיה, אך הוא מתמלא בשלווה, וכלפי חוץ, הוא מצטייר כקדוש. כך המצב כשרוח הקודש שורה עליהם. כשרוח הקודש שורה על בני האדם, יש להם מחשבות רגילות. הם אוכלים כשהם אמורים לאכול, כשהם רעבים וכשהם רוצים לאכול, וכשהם צמאים, הם רוצים לשתות מים... ביטויים כאלה של אנושיות רגילה הם לא נאורותה של רוח הקודש, אלא מחשבותיהם הרגילות של בני האדם ומצבם הרגיל של בני האדם שבו רוח הקודש שורה עליהם. בני אדם מסוימים סבורים בטעות שבני האדם שרוח הקודש שורה עליהם לא מרגישים רעב, שהם לא מרגישים עייפות, ויתרה מזאת, שהם לא חושבים על ענייני משפחה, משום שהם התנתקו כמעט לגמרי מהבשר והדם. למעשה, ככל שרוח הקודש יותר שורה על בני אדם, כך הם יותר רגילים. הם יודעים לסבול למען אלוהים, להקדיש את עצמם לאלוהים ולהיות נאמנים לאלוהים, הם יודעים לזנוח דברים, ומעבר לכך, הם יודעים לאכול וללבוש בגדים. במילים אחרות, הם לא איבדו כלל את האנושיות הרגילה שאמורה להיות להם, ובמקום זאת, הם ניחנים במיוחד ברציונליות. לפעמים, כשהם קוראים ספרים ומהרהרים בעבודתו של אלוהים, יש אמונה בלבם, והם מוכנים לעסוק בחיפוש האמת. באופן טבעי, עבודת רוח הקודש מבוססת על היסודות האלה. אם אין לבני האדם מחשבות רגילות, אין להם רציונליות, וזה לא מצב רגיל. כשיש לבני האדם מחשבות רגילות, ורוח הקודש שורה עליהם, באופן בלתי נמנע, יש להם רציונליות של אדם רגיל, כלומר שיש להם מצב רגיל. בחוויית עבודתו של אלוהים, יש רגעים מסוימים עבור עבודתה של רוח הקודש, ואילו נוכחותה של רוח הקודש מתקיימת לרוב כל הזמן. כל עוד הרציונליות של בני האדם רגילה, כל עוד מצבם רגיל וכל עוד המחשבות בלבם רגילות, אין ספק שרוח הקודש שורה עליהם. כשהרציונליות והמחשבות של בני האדם לא רגילות, האנושיות שלהם לא רגילה. אם עבודתה של רוח הקודש נמצאת בקרבכם כעת, אין ספק שגם רוח הקודש שורה עליכם. אולם אם רוח הקודש שורה עליכם, עבודתה של רוח הקודש לא בהכרח נמצאת בקרבכם, משום שרוח הקודש עובדת ברגעים מיוחדים. השגת נוכחותה של רוח הקודש יכולה לשמר את הקיום הרגיל של בני האדם, אך רוח הקודש עובדת רק ברגעים מסוימים. לדוגמה, כשאתם בין אלה שעובדים למען אלוהים, כשאתם הולכים לכנסיות, רוח הקודש מאירה אתכם במילים מסוימות, וזה הרגע שבו רוח הקודש עובדת. לפעמים, אתם קוראים, ורוח הקודש מאירה אתכם בכמה מילים, ואתם מגלים שאתם מסוגלים במיוחד להשוות אותן לחוויות שלכם, והדבר מאפשר לכם להכיר טוב יותר את מצבכם. זכיתם בהארה, וזו גם עבודתה של רוח הקודש. לפעמים, כשאני מדבר ואתם מקשיבים לי למטה, אתם מסוגלים להשוות את דבריי למצבכם, ולפעמים אתם מתרגשים או מקבלים השראה, וזו עבודתה של רוח הקודש. יש כאלה שאומרים שרוח הקודש עובדת בתוכם כל הזמן. זה בלתי אפשרי. אם הם היו אומרים שרוח הקודש תמיד שורה עליהם, זה היה מציאותי. אם הם היו אומרים שהחשיבה וההיגיון שלהם תמיד רגילים, זה היה מציאותי, וזה היה מוכיח שרוח הקודש שורה עליהם. אם אתם אומרים שרוח הקודש תמיד עובדת בכם, שאלוהים הופך אתכם לנאורים ושרוח הקודש מרגשת אתכם בכל רגע, ושאתם זוכים בידע חדש כל הזמן, זה לא רגיל. זה מאוד על-טבעי! ללא צל של ספק, בני אדם כאלה הם רוחות רעות! אפילו כשרוח האל מתגלמת כבשר ודם, יש רגעים שבהם היא חייבת לנוח, וחייבת לאכול – וקל וחומר שכך הדבר לגביכם. נדמה שבני האדם שרוחות רעות שולטות בהם נעדרים את חולשות הבשר והדם. הם מסוגלים לזנוח הכל ולוותר על הכל, הם קרי מזג, הם מסוגלים לסבול עינויים, והם לא מרגישים תשישות כלל, כאילו הם התעלו על הבשר והדם. זה על-טבעי עד מאוד, הלא כן? עבודתן של הרוחות הרעות היא על-טבעית, והאדם לא יכול להשיג את הדברים האלה. בני האדם שלא יכולים להבדיל מקנאים מאוד כשהם רואים בני אדם כאלה, והם אומרים שאמונתם באלוהים כה חזקה וכה טובה, ושהם לעולם לא חלשים. למעשה, זה הביטוי של עבודתה של רוח רעה. זאת משום שבני אדם במצב רגיל מתאפיינים באופן בלתי נמנע בחולשות אנושיות. זה המצב הרגיל של בני האדם שרוח הקודש שורה עליהם.
מה פירוש הדבר לעמוד איתן בעדות? יש כאלה שאומרים שהם פשוט ממלאים כך תפקיד של חסיד אל מבלי להקדיש מחשבה לשאלה אם הם מסוגלים לזכות בחיים, והם לא עוסקים בחיפוש החיים, אך הם גם לא פונים לחזור. הם רק מכירים בכך שאלוהים הוא זה שמבצע את השלב הזה בעבודה. בכל זאת, הם נכשלו בעדותם, הלא כן? הם אפילו לא נושאים עדות על כך שהם נכבשו. בני האדם שנכבשו הם חסידי אל בלי קשר לכל דבר אחר, והם מסוגלים לעסוק בחיפוש החיים. לא רק שהם מאמינים באלוהים המעשי, אלא שהם גם יודעים להישמע לכל הסדריו של אלוהים. כאלה הם בני האדם שנושאים עדות. בני האדם שלא נושאים עדות מעולם לא עסקו בחיפוש החיים והם עדיין מתקדמים בבלבול כחסידי אל. ייתכן שאתם חסידי אל, אך זה לא אומר שנכבשתם, מכיוון שאתם לא יודעים דבר על עבודתו של אלוהים כיום. כיבוש הוא דבר מותנה. לא כל חסידי האל נכבשו, מכיוון שבלבכם, אתם לא מבינים כלל מדוע עליכם להיות חסידים של אלוהים של היום, ואתם לא יודעים איך הגעתם עד היום, ומי תמך בכם עד היום. באמונתם באלוהים, בני אדם מסוימים מעבירים כל יום בבלבול. לפיכך, עובדת היותכם חסידי אל לא אומרת שאתם נושאים עדות. מהי בדיוק עדות אמיתית? לעדות המדוברת כאן יש שני חלקים: האחד הוא עדות לכך שנכבשתם, והשני הוא עדות לכך שהפכתם למושלמים (שהיא מן הסתם עדות שבאה לאחר הניסיונות והצרות האדירות של העתיד). במילים אחרות, אם אתם מסוגלים לעמוד איתן במהלך צרות וניסיונות, נשאתם את השלב השני בעדות. מה שחיוני כיום הוא השלב הראשון בעדות: להיות מסוגל לעמוד איתן במהלך כל ניסיון של ייסורים ומשפט. זו עדות לכך שנכבשתם. זאת משום שהיום הוא עת הכיבוש. (עליכם לדעת שהיום הוא הזמן שבו אלוהים עובד על פני האדמה. עבודתו המרכזית של אלוהים בהתגלמותו על פני האדמה היא השימוש במשפט ובייסורים כדי לכבוש את קבוצת בני האדם הזאת על פני האדמה שמורכבת מחסידי אל.) השאלה אם אתם מסוגלים לשאת עדות על כך שנכבשתם תלויה בשאלה אם אתם מסוגלים להישמע לאלוהים עד הסוף, אך יותר מכך, היא תלויה בשאלה אם אתם מסוגלים לרכוש ידע אמיתי בנוגע לייסורים והמשפט בעבודתו של אלוהים כשאתם חווים כל שלב בעבודתה הזו, ובשאלה אם אתם באמת מסוגלים לראות את כל העבודה הזו. לא תוכלו להתקדם בבלבול אם תהיו חסידי אל עד הסוף. עליכם להיות מסוגלים להיכנע ברצון במהלך כל ייסור ומשפט, עליכם להיות מסוגלים לרכוש ידע אמיתי על כל שלב בעבודה שאתם חווים, ועליכם להיות מסוגלים להכיר את טבעו של אלוהים ולהישמע לטבע הזה. זו העדות האולטימטיבית שנדרשת לכך שנכבשתם. העדות לכך שנכבשתם מתייחסת בעיקר לכך שאתם מודעים להתגלמותו של אלוהים כבשר ודם. באופן חיוני, השלב הזה הוא עדות על התגלמותו של אלוהים. לא משנה מה אתם עושים או אומרים בפני אנשי העולם או בפני בני האדם המחזיקים בכוח – מה שמשנה מעל הכל הוא העובדה שאתם מסוגלים להישמע לכל הדברים שנאמרים מפיו של אלוהים ולכל עבודתו. לפיכך, שלב העדות הזה מופנה אל השטן ואל כל אויביו של אלוהים – השדים ובני האדם העוינים שלא מאמינים שאלוהים יתגלם כבשר ודם בשנית ויבוא לעשות עבודה אף גדולה יותר, ויתרה מזאת, לא מאמינים בעובדת שובו של אלוהים כבשר ודם. במילים אחרות, הוא מופנה אל כל צוררי המשיח – כל האויבים שלא מאמינים בהתגלמותו של אלוהים.
געגועים לאלוהים וכמיהה לאלוהים לא מוכיחים שאלוהים כבש אתכם. הדבר תלוי בשאלה אם אתם מאמינים שהוא התגלמות הדבר כבשר ודם, בשאלה אם אתם מאמינים ש
הדבר התגלם כבשר ודם, ובשאלה אם אתם מאמינים שרוח האל הפכה לדבר, ושהדבר הופיע בבשר. זו העדות העיקרית. לא משנה איך אתם נשמעים לאלוהים או איך אתם משקיעים מעצמכם. הדבר החיוני הוא השאלה אם אתם מסוגלים לגלות מהאנושיות הרגילה הזו שהדבר התגלם כבשר ודם ורוח האל האמיתית התגשמה כבשר ודם – שכל האמת, החיים והדרך התגלמו כבשר ודם, ושרוח האל באה באמת אל פני האדמה כבשר ודם. אף על פי שבאופן שטחי, הדבר נראה שונה מהתפיסה של רוח הקודש, בעבודה הזו, אתם מסוגלים לראות ביתר בירור שרוח האל כבר התממשה כבשר ודם, ויתרה מזאת, אתם מסוגלים לראות שהדבר התגלם כבשר ודם, ושהדבר הופיע בבשר, ואתם מסוגלים להבין ממנה את המשמעות האמיתית של המילים: "בראשית היה הדבר, והדבר היה עם אלוהים, ואלוהים היה הדבר." יתרה מזאת, עליכם להבין שהדברים של היום הם אלוהים, ועליכם לראות את הדברים מתגלמים כבשר ודם. זו העדות הטובה ביותר שאתם יכולים לשאת. זה מוכיח שאתם מכירים באמת את אלוהים שהתגלם כבשר ודם – אתם לא רק מסוגלים להכיר אותו ולנתח אותו, אלא שאתם גם מודעים לכך שאופן צעידתכם כיום הוא דרך החיים, הדרך והאמת. ישוע עשה שלב של עבודה שעמד רק במהות של "הדבר היה עם אלוהים": האמת של אלוהים הייתה עם אלוהים, ורוח האל הייתה עם הבשר והדם והייתה בלתי נפרדת ממנו, כלומר בשרו ודמו של אלוהים בהתגלמותו היו עם רוח האל, וזו הוכחה גדולה יותר לכך שישוע בהתגלמותו כבשר ודם היה ההתגלמות הראשונה של אלוהים. שלב העבודה הזה מימש את המשמעות הפנימית של "הדבר נהיה בשר", העניק משמעות עמוקה יותר ל"הדבר היה עם אלוהים, ואלוהים היה הדבר", ומאפשר לכם להאמין באופן יציב במילים "בראשית היה הדבר". כלומר בעת הבריאה, אלוהים התאפיין בדברים, דבריו היו איתו והיו בלתי נפרדים ממנו, והעידן האחרון מבהיר אף יותר את העוצמה והסמכות של דבריו, ומאפשר לאדם לראות את כל דבריו – לשמוע את כל דבריו. זוהי העבודה של העידן האחרון. עליכם לדעת את הדברים האלה באופן מעמיק. העניין הוא לא להכיר את הבשר והדם אלא להכיר את בשרו ודמו של הדבר. זה לא מה שאתם צריכים לשאת עליו עדות, אלא מה שכולם צריכים לדעת. משום שזו עבודתה של ההתגלמות השנייה – והפעם האחרונה שאלוהים יתגלם כבשר ודם – היא משלימה לחלוטין את חשיבותה של ההתגלמות, מבצעת ומפיקה את כל עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ומביאה את התקופה של אלוהים כבשר ודם לסופה. לפיכך, עליכם לדעת את משמעותה של ההתגלמות. לא משנה כמה אתם מתרוצצים, או עד כמה אתם מיישמים עניינים חיצוניים אחרים. מה שמשנה הוא השאלה אם אתם מסוגלים להישמע באמת לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, להקדיש את כל הווייתכם לאלוהים, ולשמוע לכל הדברים שיוצאים מפיו. זה מה שעליכם לעשות ומה שעליכם לציית לו.
העדות של אחרית הימים היא עדות לכך שאתם מסוגלים להפוך למושלמים, או לכך שאתם לא מסוגלים לעשות זאת. כלומר העדות האחרונה היא שלאחר שקיבלתם את הדברים שמבטא פיו של אלוהים בהתגלמותו, הכרתם את אלוהים והפכתם לוודאיים לגביו, אתם מביאים לידי ביטוי בחייכם את כל הדברים שביטא פיו של אלוהים, ואתם משיגים את התנאים שאלוהים דורש מכם – הסגנון של פטרוס והאמונה של איוב, שיאפשרו לכם להישמע לאלוהים עד המוות, לתת לו את כל כולכם, ולהתאפיין בסופו של דבר בצלם אנוש שעומד ברף של אלוהים – כלומר צלם של אדם שנכבש, חווה ייסורים, נשפט והפך למושלם. זו העדות שצריך לשאת אדם שהופך למושלם בסופו של דבר. אלה שני השלבים של העדות שעליכם לשאת, והם משולבים זה בזה, וכל אחד מהם הכרחי. אך יש דבר אחד שעליכם לדעת: העדות שאני דורש מכם כיום לא מופנה אל אנשי העולם, ולא אל אדם מסוים, אלא אל מה שאני דורש מכם. היא נמדדת בכך שאתם מסוגלים לְרַצות אותי, ובכך שאתם מסוגלים לעמוד ברף הדרישות שלי מכל אחד מכם. זה מה שעליכם להבין.
