חשיבות ישועתם של צאצאי מואב

בשנתיים עד שלוש השנים האלה של העבודה, הלכה למעשה, הושג כל מה צריך היה להשיג בעבודת המשפט שנעשתה עליכם. רוב בני האדם הניחו בצד את סיכוייהם העתידיים ואת גורלם. עם זאת, כשמוזכר שאתם צאצאי מואב, רבים מכם לא מסוגלים לעמוד בכך – תווי הפנים שלהם מתעוותים, הפה שלהם מתעקם, ועיניהם מתקהות. הם פשוט לא יכולים להאמין שהם צאצאי מואב. מואב גורש לארץ הזו לאחר שהוא קולל. שושלת צאצאיו של מואב ממשיכה עד היום, וכולכם צאצאיו. אני לא יכול לעשות דבר – מי גרם לכם להיוולד בבית מואב? אני מרחם עליכם ואני לא רציתי שזה יהיה מוצאכם, אבל בני אדם לא יכולים לשנות את העובדה הזו. אתם צאצאים של מואב, ואני לא יכול לומר שאתם צאצאים של דוד. בלי קשר לשאלה צאצאים של מי אתם, אתם בכל זאת ברואי אל. העניין הוא שאתם ברואים במעמד נמוך – אתם ברואים שנולדו למעמד עלוב. כל הבריאה חייבת לחוות את כל עבודתו של אלוהים. כל הברואים הם מושאי כיבושו, והם כולם חייבים לראות את טבעו הצודק ולחוות אתל חוכמתו וכול יכולתו. כעת, אתם צאצאי מואב, ועליכם לקבל את המשפט והייסורים האלה. לכן, אלמלא הייתם צאצאי מואב, עדיין הייתם צריכים לקבל את המשפט והייסורים האלה, הלא כן? עליכם להכיר בכך! למען האמת, עבודה כעת על צאצאי מואב היא בעלת הערך והחשיבות הרבים ביותר. מכיוון שהעבודה נעשית עליכם, יש לה חשיבות עצומה. אם העבודה הייתה מתבצעת על צאצאי חם, היא לא הייתה רבת חשיבות, משום שהם לא נולדו למעמד כה עלוב, והמעמד שהם נולדו אליו לא זהה לזה של צאצאי מואב. צאצאיו של חם, בנו השני של נח, רק קוללו – הם לא נולדו כתוצאה מיחסים אסורים. העניין הוא שהם פשוט במעמד נמוך, משום שנח קילל אותם והם עבדי עבדים. יש להם מעמד נמוך, אך ערכם המקורי לא היה נמוך. בנוגע למואב, בני האדם יודעים שהיה לו מעמד נמוך מלכתחילה משום שהוא נולד מיחסים אסורים. אפילו שמעמדו של לוט היה גבוה מאוד, מואב נולד ללוט ולבתו. על אף שלוט היה צדיק, מואב היה עדיין מושא קללה. מואב היה בעל ערך נמוך ומעמד נמוך, ואפילו אילולא הוא היה מקולל, הוא היה מטונף, ולכן הוא היה שונה מחם. הוא לא הכיר בכך, והוא התנגד ליהוה ומרד בו, וזו הסיבה שהוא נפל אל המקומות החשוכים ביותר. העבודה כיום על צאצאי מואב מושיעה את בני האדם שנפלו למקומות החשוכים ביותר. על אף שהם קוללו, אלוהים מוכן לזכות בכבוד מהם. הסיבה לכך היא שבמקור, הם כולם היו בני אדם שנעדרו את אלוהים בלבם – רק הפיכתם לבני אדם הנשמעים לו ואוהבים אותו היא כיבוש אמיתי, ופרי כזה של העבודה הוא המשכנע ביותר בעל הערך הרב ביותר. רק זה נחשב לזכייה בכבוד – זה הכבוד שאלוהים רוצה לזכות בו באחרית הימים. על אף שבני האדם האלה שייכים למעמד נמוך, הם מסוגלים כעת לזכות בישועה כה אדירה, וזו באמת רוממות של אלוהים. העבודה הזו משמעותית מאוד, ואלוהים זוכה בבני האדם האלה באמצעות משפט. הוא לא מעניש אותם בכוונה תחילה, אלא שהוא בא להושיע אותם. אילו הוא עדיין היה מבצע את עבודת הכיבוש בעם ישראל במהלך אחרית הימים, היא הייתה חסרת ערך. אפילו אילו היא הייתה נושאת פרי, לא היו לה כל ערך או חשיבות גדולה, והוא לא היה מסוגל לזכות בכל הכבוד. הוא עובד עליהם, כלומר על בני האדם שנפלו למקומות החשוכים ביותר, בני האדם הנחשלים ביותר. בני האדם האלה לא מכירים בכך שיש אלוהים והם מעולם לא ידעו שיש אלוהים. השטן השחית את הברואים האלה עד כדי כך שהם שכחו את אלוהים. השטן עיוור אותם והם לא יודעים שיש אלוהים בשמיים. בלבכם, כולכם עובדים אלילים ועובדים את השטן – אתם בני האדם העלובים והנחשלים ביותר, הלא כן? אתם הבשר והדם העלוב ביותר, אתם נעדרים חירות אישית ואתם גם סובלים מצוקות. אתם גם בני אדם ברמה הכי עלובה בחברה, אפילו ללא חופש אמונה. זו החשיבות של העבודה עליכם. העבודה עליכם כעת, צאצאי מואב, לא נועדה להשפיל אתכם, אלא לחשוף את חשיבותה של העבודה. זה דבר מרומם מאוד עבורכם. אם יש לאדם מסוים היגיון ותובנה, הוא יאמר: "אני צאצא של מואב. אני באמת לא ראוי לרוממות האדירה הזו של אלוהים שאותה אני מקבל כעת, ולא ראוי לברכות כה אדירות. לפי מעשיי ודבריי, ועל סמך המעמד והערך שלי – אני בשום אופן לא ראוי לברכות כה אדירות מאלוהים. בני ישראל אוהבים את אלוהים אהבה אדירה, והוא מעניק להם את החסד שהם נהנים ממנו, אבל מעמדם עולה בהרבה על המעמד שלנו. אברהם היה מסור מאוד ליהוה, ופטרוס היה מסור מאוד לישוע – המסירות שלהם מתעלה על המסירות שלנו פי מאות מונים, ועל סמך המעשים שלנו, אנחנו בשום אופן לא ראויים ליהנות מחסדו של אלוהים." לא ניתן להביא את שירותם של בני האדם האלה בסין בפני אלוהים כלל וכלל. הוא פשוט איום ונורא, והעובדה שאתם נהנים מחסד כה רב של אלוהים נובעת אך ורק מרוממות של אלוהים! מתי חיפשתם את עבודתו של אלוהים? מתי הקרבתם את חייכם לאלוהים? מתי ויתרתם ברצון על משפחתכם, הוריכם וילדיכם? אף אחד מכם לא שילם מחיר גבוה! אילולא רוח הקודש הוציאה אתכם, כמה מכם הייתם מסוגלים להקריב הכל? הסיבה היחידה שהייתם חסידי אל עד היום היא שאולצתם ונכפיתם. איפה המסירות שלכם? איפה הציות שלכם? על סמך המעשים שלכם, צריך היה להשמיד אתכם מזמן – צריך היה למחות אתכם במחי יד אחת. איזו זכות יש לכם ליהנות מברכות כה אדירות – אתם בשום אופן לא ראויים! מי מבינכם פילס לעצמו נתיב משלו? מי מבינכם מצא את הדרך האמיתית בעצמו? אתם כולכם חדלי אישים עצלנים, גרגרנים וחסרי ערך שמתהוללים בחמדנות בנוחות! אתם חושבים שאתם כל כך אדירים? על מה יש לכם להתרברב? מלבד היותכם צאצאי מואב, האם האופי שלכם ומרום לידתכם מרוממים במיוחד? מלבד היותכם צאצאי מואב, כולכם ילדים של מואב, באמת ובתמים, הלא כן? האם ניתן לשנות את העובדות? האם חשיפת האופי שלכם כעת נוגדת את העובדות? ראו כמה אתם מתרפסים, ראו את חייכם ואת האופי שלכם – האם אתם לא יודעים שאתם בני האדם העלובים והנמוכים ביותר באנושות? על מה יש לכם להתרברב? הביטו במעמדכם בחברה. אתם ברמה הנמוכה ביותר, הלא כן? אתם חושבים שיש טעות בדבריי? אברהם עמד להעלות את יצחק כקורבן מנחה. מה אתם העליתם כקורבן מנחה? איוב העלה הכל לאלוהים. מה אתם העליתם כקורבן מנחה? בני אדם כה רבים נתנו את חייהם, הקריבו את ראשם ושפכו את דמם על מנת לחפש את הדרך האמיתית. האם שילמתם את המחיר? בהשוואה לכך, אתם כלל לא כשירים ליהנות מחסד כה אדיר. אם כן, האם זו טעות לומר שאתם צאצאי מואב? אל תראו בעצמכם מרוממים מדי. אין לכם על מה להתרברב. ישועה כה אדירה וחסד כה אדיר ניתן לכם ביד חופשית. לא הקרבתם דבר, אלא רק נהניתם מהחסד ביד חופשית. האם אתם לא מתביישים? האם הדרך האמיתית הזו היא דבר שמצאתם בחיפושכם? רוח הקודש היא אילצה אתכם לקבל אותה, הלא כן? מעולם לא היה לכם לב לחיפוש, ובפרט לא היה לכם לב לחיפוש האמת ולכמיהה לאמת. אתם רק נחתם ונהניתם ממנה, וזכיתם באמת ללא כל מאמץ מצדכם. איזו זכות יש לכם להתלונן? האם אתם חושבים שאתם בעלי הערך הרב ביותר? בהשוואה לבני האדם שהקריבו את חייהם ושפכו את דמם, על מה יש לכם להתלונן? השמדתכם כעת תהיה דבר שבשגרה! אין לכם ברירות מלבד ציות ולהיות חסידי. אתם פשוט לא ראויים! רוב בני האדם בקרבכם נקראו, אך אילו הסביבה לא אילצה אתכם או אילו לא הייתם נקראים, לא הייתם מוכנים לצאת כלל וכלל. מי מוכן לנטוש כך דברים? מי מוכן לוותר על תענוגות הבשר והדם? אתם כולכם בני אדם המתהוללים בתאווה בנוחות ומחפשים חיי מותרות! זכיתם בברכות כה אדירות – מה עוד יש לכם לומר? אילו תלונות יש לכם? נהניתם מהברכות האדירות ביותר ומהחסד האדיר ביותר בשמיים, והעבודה שהתגלתה לכם כעת מעולם לא נעשתה בעבר על פני האדמה. האין זו ברכה? משום שהתנגדתם לאלוהים ומרדתם נגדו, עברתם כעת את הייסורים הרבים האלה. משום הייסורים האלה, ראיתם את חסדו ואהבתו של אלוהים, ומעבר לכך, ראיתם את הצדק והקדושה שלו. משום הייסורים האלה ומשום הטינופת האנושית, ראיתם את עוצמתו האדירה של אלוהים, וראיתם את הקדושה והגדולה שלו. האין זו האמת הנדירה ביותר? האין אלה חיים עם משמעות? העבודה שאלוהים עושה מלאה במשמעות! לכן, ככל שהמעמד שלכם נמוך יותר, כך הוא יותר מפגין את הרוממות של אלוהים, וכך הוא מוכיח יותר את הערך הרב של עבודתו עליכם כיום. זה פשוט אוצר שלא יסולא בפז! לא ניתן להשיג אותו בכל מקום אחר, ולאורך העידנים, איש לא נהנה מישועה כה אדירה. העובדה שמעמדכם נמוך מוכיחה כמה אדירה ישועתו של אלוהים, ומוכיחה שאלוהים נאמן לאנושות – הוא מושיע ולא משמיד.

בני האדם הסינים מעולם לא האמינו באלוהים, מעולם לא שירתו את יהוה ומעולם לא שירתו את ישוע. כל מה שהם יכולים לעשות הוא להשתטח אפיים ארצה, לשרוף קטורת, לשרוף כסף רפאים ולעבוד את בודהה. הם פשוט עובדים אלילים – הם כולם מרדנים באופן קיצוני, ולכן ככל שמעמדם של בני האדם נמוך יותר, כך הדבר מוכיח שמה שאלוהים זוכה בו מכם הוא אפילו יותר כבוד. מנקודת המבט של בני אדם מסוימים, הם יאמרו: "אלוהים, מה העבודה שאתה עושה? אתה, אל כה נשגב, אל כה קדוש, באת לארץ מטונפת? אתה כל כך ממעיט בערכך? אנחנו כל כך מטונפים, אבל אתה מוכן להיות איתנו? אתה מוכן לחיות בקרבנו? אנחנו שייכים למעמד כל כך נמוך, אבל אתה מוכן להשלים אותנו? ואתה תשתמש בנו כאות ומופת?" אני אומר: אתם לא מבינים את רצוני! אתם לא יכולים להבין את העבודה שאני רוצה לעשות ואתם לא מבינים את הטבע שלי. אתם לא יכולים להגיע לחשיבות העבודה שאני אעשה. האם העבודה שלי יכולה לתאום תפיסות אנושיות? לפי התפיסות האנושיות, אני הייתי צריך להיוולד במדינה נחמדה כדי להוכיח שאני שייך למעמד גבוה, כדי להוכיח שאני בעל ערך אדיר, וכדי להוכיח את היותי מכובד, קדוש וגדול. אילו הייתי נולד במקום שמכיר בי, למשפחה במעמד גבוה, ואם הייתי שייך למעמד גבוה, הייתי זוכה ליחס טוב מאוד. זה לא היה מועיל כלל לעבודתי. אם כן, האם עדיין היה ניתן לחשוף ישועה כה אדירה? כל בני האדם שהיו רואים אותי היו נשמעים לי, והם לא היו מזוהמים בטינופת. הייתי צריך להיוולד במקום כזה. זה מה שאתם מאמינים. אבל חשבו על כך: האם אלוהים בא אל פני האדמה לשם הנאה או לשם עבודה? אילו הייתי עובד במקום קל ונוח כזה, האם הייתי יכול לזכות בכל כבודי? האם הייתי מסוגל לכבוש את כל הבריאה שלי? כשאלוהים בא אל פני האדמה, הוא לא היה שייך לעולם, והוא לא התגלם כבשר ודם כדי ליהנות מהעולם. המקום שבו העבודה תחשוף את טבעו באופן המיטבי ושבו העבודה היא המשמעותית ביותר הוא המקום שבו הוא נולד. בין שהוא נמצא בארץ קדושה או מטונפת, ובלי קשר למקום שבו הוא עובד, הוא קדוש. הוא ברא את כל הדברים בעולם. העניין הוא שהשטן השחית את הכל. אולם כל הדברים עדיין שייכים לאלוהים. הם כולם נתונים בידיו. בואו לארץ מטונפת נועד לחשוף את קדושתו. הוא עושה זאת למען עבודתו, כלומר הוא סובל השפלה אדירה כדי לעבוד כך על מנת להושיע את בני האדם בארץ המטונפת הזו. הדבר נועד למען העדות ולמען האנושות כולה. מה שעבודה כזו מאפשרת לבני האדם לראות הוא קדושתו של אלוהים, והיא מסוגלת עוד יותר להפגין את עליונותו של אלוהים. גדולתו וזקיפות קומתו מתבטאות בישועה של קבוצת בני אדם עלובים שאיש לא מעריך במיוחד. העובדה שהוא נולד במדינה מטונפת לא מוכיחה כלל שהוא עלוב. העובדה הזו רק מאפשרת לכל הבריאה לראות את גדולתו ואת אהבתו האמיתית לאנושות. ככל שהוא פועל כך יותר, כך הדבר חושף יותר מאהבתו הטהורה לאדם, שאין בה רבב. אלוהים קדוש וצודק. אפילו שהוא נולד בארץ מטונפת, ואפילו שהוא חי עם בני האדם האלה שמלאים בטינופת, בדיוק כפי שישוע חי בקרב חוטאים בעידן החסד, כל עבודתו נועדה להישרדות האנושות כולה, הלא כן? היא נועדה כולה כדי שהאנושות תוכל לזכות בישועה אדירה, הלא כן? לפני אלפיים שנה, אלוהים חיי עם חוטאים במשך כמה שנים. הוא עשה זאת למען הגאולה. כיום, הוא חי בקרב קבוצה של בני אדם מטונפים ועלובים. הוא עושה זאת למען הישועה. כל העבודה הזו נועדה למענכם, בני האנוש האלה, הלא כן? אם העבודה לא נועדה להושיע את האנושות, מדוע הוא חי וסבל עם חוטאים במשך כל כך הרבה שנים לאחר שהוא נולד באבוס? אם העבודה לא נועדה להושיע את האנושות, מדוע הוא חזר כבשר ודם בפעם השנייה, נולד בארץ הזו, שבה מתקהלים שדים, וחי עם בני האדם שהשטן השחית אותם באופן יסודי? אלוהים נאמן, הלא כן? איזה חלק בעבודתו לא נועד למען האנושות? איזה חלק ממנה לא נועד למען גורלכם? אלוהים קדוש! זו עובדה נצחית. טינופת לא מזהמת אותו, על אף שהוא בא לארץ מטונפת. פירוש הדבר הוא רק שאהבתו של אלוהים לאנושות כל כך חסרת אנוכיות, ושהסבל וההשפלה שהוא חווה כה אדירים! למען כולכם, ולמען גורלכם, הוא סובל השפלה כה אדירה. האם אתם לא יודעים זאת? הוא לא מושיע בני אדם דגולים או את בניהן של משפחות עשירות ורבות השפעה, אלא שהוא מושיע באופן ספציפי את בני האדם העלובים שאחרים מזלזלים בהם. כל זה מהווה את קדושתו, הלא כן? כל זה מהווה את הצדק שלו, הלא כן? הוא מעדיף להיוולד בארץ מטונפת לסבול את כל ההשפלה למען הישרדותה של האנושות כולה. אלוהים אמיתי מאוד – הוא לא עושה עבודת שקר. כל שלב בעבודתו נעשה באופן מעשי כל כך, הלא כן? על אף שכל בני האדם משמיצים אותו ואומרים שהוא יושב לשולחן עם חוטאים, ואפילו שכל בני האדם לועגים לו ואומרים שהוא חי עם בני הזוהמה, בני האדם העלובים ביותר, הוא בכל זאת מקדיש את עצמו באופן חסר אנוכיות, והאנושות בכל זאת דוחה אותו כך. הסבל שהוא חווה גדול מהסבל שלכם, הלא כן? העבודה שלו גבוהה מהמחיר שאתם שילמתם, הלא כן? אתם נולדתם בארץ הטינופת, אך אתם זכיתם בקדושתו של אלוהים. אתם נולדתם בארץ ששדים מתקהלים בה, אך קיבלתם הגנה אדירה. איזו עוד ברירה יש לכם? אילו תלונות יש לכם? הסבל שהוא חווה רב יותר מהסבל שאתם חוויתם, הלא כן? הוא בא אל פני האדמה והוא מעולם לא נהנה מתענוגות העולם האנושי. הוא מתעב את הדברים האלה. אלוהים לא בא אל פני האדמה כדי ליהנות מתועלת חומרית מהאדם, והוא לא עשה זאת כדי ליהנות מהדברים הנחמדים שהאנושות אוכלת, לובשת ועוטה. הוא לא מתייחס כלל לדברים האלה. הוא בא אל פני האדמה כדי לסבול למען האדם, ולא כדי ליהנות מדברים ארציים טובים. הוא בא כדי לסבול, כדי לעבוד וכדי להשלים את תוכנית הניהול שלו. הוא לא בחר מקום נחמד, הוא לא גר בשגרירות או במלון מפואר, ואין לו מספר משרתים שימלאו את דרישותיו. ממה שראיתם, אתם יודעים או הוא בא לעבוד או ליהנות, נכון? העיניים שלכם לא מתפקדות? כמה הוא נתן לכם? אם הוא היה נולד במקום נוח, האם הוא היה מסוגל לזכות בכבוד? האם הוא היה מסוגל לעבוד? האם היה לכך חשיבות כלשהי? האם הוא היה מסוגל לכבוש את האנושות לגמרי? האם הוא היה מסוגל לחלץ בני אדם מארץ הטינופת? לפי התפיסות האנושיות האלה, מכיוון שאלוהים קדוש, מדוע הוא נולד במקום כל כך מטונף? "אתה שונא ומתעב בני אנוש מטונפים כמונו. אתה מתעב את ההתנגדות והמרדנות שלנו. אם כן, מדוע אתה חי איתנו? אתה אל כה גדול – לא יכולת להיוולד בכל מקום שהוא, אלא שהיית חייב להיוולד בארץ המטונפת הזו? אתה מטיל עלינו ייסורים ושופט אותנו מדי יום, וניכר שאתה יודע שאנחנו צאצאי מואב, אז מדוע אתה עדיין חי בקרבנו? מדוע נולדת למשפחה של צאצאי מואב? מדוע עשית זאת?" ההבנה הזו שלכם נעדרת כל היגיון! רק עבודה כזו מאפשרת לבני האדם לראות את גדולתו, צניעותו ונסתרותו של אלוהים. הוא מוכן להקריב הכל למען עבודתו, והוא חווה את כל הסבל למען עבודתו. הוא עושה זאת למען האנושות, ומעבר לכך, הוא עושה זאת כדי לכבוש את השטן, כדי שכל הבוראים יוכלו להישמע לריבונותו של אלוהים. רק זו היא עבודה בעלת ערך ומשמעות. אם צאצאי יעקב היו נולדים בסין, בארץ הזו, ואתם הייתם הם, מה הייתה החשיבות של העבודה הנעשית בכם? מה היה השטן אומר? השטן היה אומר: "הם פחדו ממך בעבר, אך אף אחד לא הוריש את התכונה הזו לצאצאיו כבר זמן רב. עם זאת, אבותיהם פחדו ממך. הם נשמעו לכך מהראשית, והם מעולם לא בגדו בך בעבר. העניין הוא שלאחר פרק זמן מסוים, הם כבר לא הורישו את התכונות האלה לצאצאיהם. הם לא בני האדם החשוכים, העלובים והנחשלים ביותר באנושות. הם הכירו בכך מההתחלה. אין כל חשיבות בעבודה כזו! אם העבודה הזו באמת תיעשה כך, מי ישתכנע ממנה?" מתוך התבל כולה, הסינים הם העם הנחשל ביותר. הם נולדים עלובים ועם מעט יושר, הם רפי שכל וקהי חושים, והם גסים ומנוונים. הם ספוגים בטבע שטני, והם מטונפים ומופקרים. אתם ניחנים בכל התכונות האלה. בנוגע לטבע המושחת הזה, לאחר שהעבודה הזו תושלם, בני האדם ישליכו אותו מעליהם ויהיו מסוגלים להישמע לאלוהים לגמרי, ואלוהים יוכל להשלים אותם. רק הפרי של עבודה כזו נקרא עדות בפני הבריאה! האם אתם מבינים מה נקרא עדות? כיצד לשאת עדות באמת? העבודה הזו הפכה אתכם לניגודים וכן לכלי שרת, ומעבר לכך, הפכתם למושאי ישועה. כיום, אתם אנשי האל, ומאוחר יותר תהיו אות ומופת. בעבודה הזו, יש לכם כמה תפקידים שונים, ובסופו של דבר, אתם תהיו מושא הישועה. בני אדם רבים הם שליליים משום כך. האין הם עיוורים לגמרי? אתם לא יכולים לראות שום דבר בבירור! רק התואר הזה מהמם אתכם? האם אתם מבינים למה הכוונה בטבעו הצודק של אלוהים? האם אתם מבינים מה היא ישועה? האם אתם מבינים מה היא אהבתו של אלוהים? אין לכם שום יושר! כשאתם רואים תואר נחמד, אתם מאושרים. כשאתם לא רואים תואר נחמד אתם לא משתפים פעולה ואתם נסוגים. מה אתם? אתם לא עוסקים בחיפוש הדרך האמיתית! מוטב שתפסיקו לחפש ברגע זה. זה מביש! דבר כה פעוט מהמם אתכם. האין זה סימן לבושה?

מוטב שתרכשו הכרה עצמית כלשהי. אל תראו בעצמכם מרוממים מדי, ואל תחלמו על עלייה לשמיים. פשוט שאפו בצייתנות להיכבש על פני האדמה! אל תחשבו על החלומות הבלתי מציאותיים האלה שלא קיימים. אם מישהו אומר משהו כמו: "על אף שאני צאצא של מואב, אני מוכן לעבוד למען אלוהים, ובעתיד, אני אפנה עורף לאב הקדמון שלי! הוא הוליד אותי וגם רמס אותי, ועד עתה פשוט חייתי בחשיכה. כיום, אלוהים שחרר אותי, וסוף-סוף ראיתי את השמש. באמצעות חשיפתו של אלוהים, סוף-סוף ראיתי שאני צאצא של מואב. לפני כן, הייתי בחשיכה ולא עשיתי עבודה רבה. הסיבה לכך היא שהשטן הזקן הזה עיוור אותי. אני אפנה לו עורף ואשפיל אותו באופן מעמיק." אלה דברים מאדם עם שאיפות ועם חוט שדרה. אם כן, האם יש לכם חוט שדרה? על אף העובדה שנדמה שלכולכם יש צלם אנוש, אתם קורסים יותר מהר מכל אחד אחר, ואתם רגישים יותר מכל לגבי העניין הזה. ברגע שמוזכר שאתם צאצאי מואב, פיכם משתרבב בזעף. זה טבע של חזיר, הלא כן? הוא חסר ערך. אתם מוכנים להקריב את חייכם למען פרסום ועושר! אתם לא מוכנים להיות צאצאי מואב, אבל זה מה שאתם, הלא כן? אני אומר היום שזה מה שאתם, ועליכם להכיר בזאת. אני לא פועל במנוגד לעובדות. יש בני אדם שהם שליליים משום כך, אך לגבי מה אתם שליליים? אתם גם ילדים של התנין הגדול האדום כאש, הלא כן? האם אני עושה לכם עוול כשאני אומר שאתם צאצאי מואב? הביטו במה שאתם מביאים לידי ביטוי, כלפי פני וכלפי חוץ. מכף רגל ועד ראש, אין לכם על מה להתרברב. הפקרות, טינופת, עיוורון, התנגדות, מרדנות – כל אלה חלקים מהטבע שלכם, הלא כן? אתם תמיד חיים בארץ של הפקרות ואתם עושים כל מעשה רע שאתם יכולים לעשות. אתם חושבים שאתם קדושים באופן יוצא מהכלל, אבל אתם מוזמנים להביט בדברים שעשיתם. אתם כל כך מרוצים מעצמכם – על מה יש לכם להתרברב? כמו חיות, אין לכם אנושיות! אתם מתרועעים עם בעלי חיים, ואתם חיים עם דעות רעות ומופקרות. כמה חסר לכם? אתם מסכימים שאתם ילדיו של התנין הגדול האדום כאש, ואתם מוכנים לעשות שירות, אבל לאחר מכן, כשנאמר שאתם צאצאי מואב, אתם הופכים לשליליים. האין זו האמת? בדיוק כפי שנולדתם לאמכם ולאביכם, גם אם הם איומים מאוד, אתם עדיין צאצאים שלהם. אפילו אם אתם מוצאים אם מאמצת ועוזבים את הבית הזה, אתם עדיין הילדים של ההורים המקוריים שלכם, הלא כן? האם ניתן לשנות את העובדה הזו? האם תייגתי אותכם באופן אקראי? יש כאלה שאומרים: "אולי תוכל לתת לי שם אחר?" אני אומר: "מה דעתכם שאתן לכם את השם 'ניגוד'?" הם גם לא מוכנים להיות ניגודים. אם כן, מה אתם מוכנים להיות? ניגודים, עושי שירות – האין זה מה שאתם? מה עוד תבחרו? אתם נולדתם במדינה של התנין הגדול האדום כאש, הלא כן? גם אם תגידו עד בלי די שאתם צאצאים של דוד, זה לא תואם לעובדות. האם זה משהו שאתם עצמכם בוחרים? האם אתם יכולים להשתמש באופן אקראי בשם בעל צליל נעים כדי להתייחס אל עצמכם? אתם הילדים של התנין הגדול האדום כאש שדובר בהם בעבר, הקבוצה הזו של בני אדם מושחתים, הלא כן? עושי השירות שהוזכרו – גם הם אתם, בני האדם המושחתים האלה, הלא כן? האות והמופת שהוזכרו – גם הם אתם, בני האדם האלה, הלא כן? נתיב ההבאה לידי שלמות – זה נאמר עליכם, הלא כן? בני האדם שעוברים ייסורים ומשפט הם אתם, ובני האדם שיהפכו למושלמים לאחר מכם גם הם יהיו מבינכם, הלא כן? האם התואר הזה בכלל משנה? האם אתם כל כך חסרי היגיון שאתם אפילו לא יכולים להבין דבר כה פעוט? אתם לא יודעים מי צאצא של מי, אבל אני יודע. אני אומר לכם. אם אתם יכולים להכיר בכך כיום, זה בסדר. אל תשפילו את עצמכם עד כדי כך. ככל שאתם יותר שליליים וממשיכים לסגת, כך הדבר מוכיח שאתם צאצאי השטן. יש אדם שכאשר משמיעים לו שיר, הוא אומר: "האם צאצאי מואב משתמשים בטייפ? אני לא אאזין לזה. אני לא כשיר לכך!" אם מבקשים ממנו לשיר, הוא אומר: "אם צאצאי מואב שרים, האם אלוהים מוכן להקשיב? אלוהים מתעב אותי. אני מתבייש מדי להתייצב בפני אלוהים, ואני לא יכול לשאת עליו עדות. אני פשוט לא אשיר, מחשש שאלוהים יתעצבן כשהוא ישמע זאת." זו דרך שלילית להתמודד עם המצב, הלא כן? כברואי אל, נולדתם בארץ של הפקרות, ואתם ילדים של התנין הגדול האדום כאש, צאצאי מואב. עליכם להפנות עורף לאב הקדמון שלכם ולהפנות עורף לשטן. רק אדם שעושה זאת הוא אדם שבאמת רוצה את אלוהים.

בראשית, כשנתתי לכם את המעמד של אנשי האל, זינקתם משמחה – זינקתם משמחה יותר מכל בני האדם האחרים. אבל מה לגבי הרגע שבו אמרתי שאתם צאצאי מואב? כולכם קרסתם! איפה נמצא שיעור הקומה שלכם לדעתכם? אתם תופסים מעמדות כיותר מדי כבדי ערך! רוב בני האדם לא יכולים לעלות במעמדם. יש כאלה שהולכים לעשות עסקים, ויש כאלה שהולכים לעבוד. ברגע שאני אומר שאתם צאצאי מואב, אתם רוצים לברוח. האם זו העדות על אלוהים שאתם צועקים עליה כל הזמן? האם זה ישכנע את השטן? האין זה סימן לבושה? איזו תועלת מביא קיומכם? כולכם אשפה! איזה מין סבל חוויתם שאתם מרגישים שנעשה לכם עוול כה קשה? אתם חושבים שברגע שאלוהים יענה אתכם במידה מסוימת, הוא יתרצה, כאילו אלוהים בא כדי לגנות אתכם בכוונה תחילה, וכאילו לאחר שהוא יגנה וישמיד אתכם, עבודתו תסתיים. האם זה מה שאמרתם? האם זה משום העיוורון שלכם? האם העניין הוא שאתם עצמכם לא שואפים להצליח, או שאני מגנה אתכם בכוונה תחילה? מעולם לא עשיתי את זה – זה דבר שהמצאתם בעצמכם. לא עבדתי כך בכלל, וגם אין לי כוונה כזו. אם באמת הייתי רוצה להשמיד אתכם, האם הייתי צריך לסבול כל כך הרבה? אם באמת הייתי רוצה להשמיד אתכם, האם הייתי צריך לדבר איתכם בכנות כזו? זה רצוני: לאחר שאושיע אתכם, אני אוכל לנוח. ככל שהאדם עלוב יותר, כך הוא יותר מושא הישועה שלי. ככל שתוכלו להיווכח ביותר דברים מיוזמתכם, כך אני אהיה יותר מרוצה. ככל שאתם קורסים יותר, כך אני עצוב יותר. אתם תמיד רוצים לגשת בתעוזה אל כס המלכות, אבל אני אומר לכם שזה לא הנתיב להושעתכם מהטינופת. הפנטזיה שלכם לשבת על כס המלכות לא יכולה להפוך אתכם למושלמים. זה לא מציאותי. אני אומר שאתם צאצאי מואב, ואז אתם ממורמרים. אתם אומרים: "אתה רוצה שאכנס לבור התהום. אני לא אשא עליך עדות או אסבול למענך." מעשה כזה מהווה התנגדות אליי, הלא כן? האם זה מועיל לכם? נתתי לכם חסד כה רב – האם שכחתם? לבו של אלוהים, שהוא כמו אם אוהבת, הפך למים קרים בגללכם, והפך לקרח. האם השטן יעזוב אתכם? אם לא תשאו עליי עדות, אני לא אדחוף אתכם, אך עליכם לדעת שבסופו של דבר, אתם תהיו מטרת השמדה. אם לא אוכל לזכות בעדותכם, אזכה בעדותם של אחרים. זה לא משנה לי, אך בסופו של דבר, אתם תתחרטו על כך, והרגע הזה יבוא הרבה אחרי שתיפלו לחשיכה. ואז מי יהיה מסוגל להושיע אתכם? אל תחשבו שהעבודה לא יכולה להיעשות בלעדיכם. לא יהיו בני אדם רבים מדי איתכם, ולא יהיו בני אדם מעטים מדי בלעדיכם. אל תראו בעצמכם מכובדים מדי. אם אתם לא מוכנים להיות חסידי אל, זה רק מוכיח שאתם מרדנים, ושאין בכם שם דבר רצוי. אם אתם טובים בדיבור, הסיבה לכף היא רר משום שהצטיידתם בדברים שהבאתי באמצעות עבודתי, הלא כן? על מה יש לכם להתרברב? אל תניחו לדמיונכם להתפרע! אם לא אוכל לזכות בכבוד מכם, הצאצאים האלה של מואב, אני אבחר קבוצה שנייה וקבוצה שלישית של צאצאי מואב לעבודה, עד שכן אזכה בכבוד. אם אתם לא מוכנים לשאת עליי עדות, אתם יכולים לצאת! אני לא אכפה עליכם דבר! אל תחשבו שאני לא אהיה מסוגל להמשיך אפילו צעד אחד בלעדיכם. אין כל מאמץ במציאת מושאים ראויים לעבודתי בארץ סין. לא ניתן למצוא שום דבר אחר בארץ הזו – בני אדם מטונפים ומושחתים נמצאים כאן בכל מקום ממש, ועבודתי יכולה להיעשות בכל מקום. אל תהיו כל כך גאוותנים! לא משנה כמה אתם גאוותנים, אתם עדיין ילדים שנולדו מיחסים אסורים, הלא כן? הביטו בערך שלכם ושאלו את השאלה איזו עוד ברירה יש לכם? עצם העובדה שאני מאפשר לכם לחיות היא רוממות אדירה. אם כן, לגבי מה אתם יהירים? אלמלא עבודתי לסיום העידן, הייתם נקלעים זה מכבר לאסונות טבע ואסונות מעשה-ידי-אדם, הלא כן? האם אתם עדיין יכולים לחיות בנוחות כה רבה? אתם תמיד מתווכחים על העניין הזה. מאז שהזכרתי שאתם צאצאי מואב, אתם מזעיפים פנים כל הזמן. אתם לא לומדים, אתם לא קוראים, ואתם לא יכולים לסבול את נוכחותו של אף אחד. כשאתם רואים בני אדם אחרים לומדים, אתם מפריעים להם ואומרים להם דברים כדי לרפות את ידיהם. אתם חוצפנים! אתם אומרים: "מה לומדים צאצאי מואב? אני לא אלמד למען אלוהים." זה דבר שחיה תאמר, הלא כן? האם אתם אפילו נחשבים בני אנוש? אמרתי לכם דברים כה רבים, אך הם לא השיגו דבר. האם עשיתי את כל העבודה הזו לחינם? האם אמרתי את כל הדברים האלה לחינם? אילו הייתם כלב, עדיין הייתם מכשכשים בזנב. אדם כזה אפילו לא טוב כמו כלב! לעתים אתם מזעיפים פנים, ולעתים אתם מביטים בחשדנות – האם כל העבודה שנעשתה בכם הייתה לחינם? ברגע שאני מדבר על צאצאי מואב, יש כאלה שמשפילים את עצמם במכוון. הם מתלבשים באופן שונה מאשר בעבר, הם כל כך סתורים עד שהם לא נראים כמו בני האדם, והם ממלמלים: "אני צאצא של מואב. אני לא טוב. בכל מקרה, אין בי שום דבר טוב, ואני לא רוצה לזכות באף ברכה. כך או כך, זה המצב. האם צאצאי מואב יכולים להפוך למושלמים?" ברגע שאני מדבר על צאצאי מואב, רוב בני האדם מאבדים כל תקווה ואומרים: "אלוהים אומר שאנחנו צאצאי מואב – מה זה מסמן? על פי נימת קולו, אין מקום לגאולה! אין אהבה בדבריו. אנחנו מטרות השמדה, הלא כן?" האם שכחתם את מה שנאמר בעבר? האם הדבר היחיד שאתם זוכרים היום הוא המונח "צאצאי מואב"? למעשה, מילים רבות נועדו להשיג דבר מה, אל הן גם חושפות את העובדות האמיתיות. רוב בני האדם לא מאמינים לכך. אתם לא מוכנים לסבול כך למעני. אתם מפחדים מהמוות ואתם תמיד רוצים להימלט. אם אתם רוצים ללכת, לא אאלץ אתכם להישאר, אבל עליי להבהיר לכם דבר אחד: אל תחיו חיים שלמים לחינם, ואל תשכחו את הדברים שאמרתי לכם בעבר. כבוראים, עליכם למלא את חובתו של ברוא. אל תעשו דברים שסותרים את מצפונכם. מה שאתם צריכים לעשות הוא להקדיש את עצמכם לאדון הבריאה. צאצאי מואב הם פשוט חלק מהבריאה. הם לא רק קוללו. יהיה אשר יהיה, אתם בכל זאת ברואי אל. אם תאמרו: "אפילו שאני צאצא של מואב, נהניתי מהרבה מחסדו של אלוהים בעבר, ולכן אין ספק שיש לי מצפון. אני רק אכיר בכך, אך לא אתעכב על כך. אפילו אם אסבול בזרם הזה, לא אסבול עד הסוף. אם אני צאצא של מואב, שיהיה! בכל זאת אהיה חסיד אל עד הסוף." אם אתם אומרים זאת, אתם די קולעים למטרה. עליכם להיות חסידי אל עד הסוף. אם תברחו, באמת לא יהיו לכם סיכויים עתידיים, ותעלו על הדרך להשמדה.

טוב שתבינו את המוצא שלכם, והבנתכם את העובדות האמיתיות מביאה תועלת לעבודה. אחרת, התוצאה הרצויה לא תושג. זה חלק מעבודת הכיבוש, וזה חלק הכרחי בעבודה. זו עובדה. ביצוע העבודה הזה פירושו להעיר את רוחם של בני האדם, להעיר את הרגשות של מצפוניהם ולאפשר לבני האדם לזכות בישועה האדירה הזו. אם יש למישהו מצפון, כשהוא רואה שהוא במעמד נמוך, עליו להודות לאלוהים במיוחד. על בני אדם כאלה לדבוק היטב לדברי האל, לדבוק היטב בחסד שהוא קיבל ממנו, ואפילו לבכות בכי תמרורים ולומר: "מעמדינו כל כך נמוך ולא זכינו בדבר בעולם. אף אחד לא מעריך אותנו, את בני האדם העלובים. אנחנו נרדפים במולדתנו, בעלינו דוחים אותנו, רעיותינו מגנות אותנו, ילדינו מזלזלים בנו, וכשאנחנו זקנים, גם הכלות שלנו מתנכלות אלינו. אנחנו באמת סבלנו לא מעט, והעובדה שאנחנו נהנים כעת מאהבתו של אלוהים משמחת מאוד! אלמלא ישועתו של אלוהים אותנו, איך נוכל להבין סבל אנושי? אלמלא כך, עדיין היינו מתבוססים בחטא, הלא כן? כך אלוהים מרומם אותנו, הלא כן? אני אחד מבני האדם העלובים ביותר, ואלוהים רומם אותי לגובה כה רב. אפילו אם אני אושמד, בכל זאת עליי לאהוב אותו בחזרה. אלוהים יכול להעריך אותנו ולדבר איתנו פנים אל פנים, על אף שאנחנו בני אדם כה עלובים, ואפילו אם הוא מטיל עליי ייסורים, מה אני יכול לומר? הייסורים האלה הם גם הדרך שלו לרומם אותנו, הלא כן? אפילו אם אני חווה ייסורים, אני עדיין יכול לראות את עוצמתו האדירה. אסור לי להיות חסר מצפון – אני חייב לאהוב אותו בחזרה. אני לא יכול להיות כה מרדן נגד אלוהים. הוא מדבר איתי פנים אל פנים ומלמד אותי יד ביד. הוא מאכיל אותי בכפית, חי איתי וסובל איתי." מעמדו של אלוהים לא זהה למעמדם של בני האדם, אך הסבל שהוא חווה זהה לסבלם של בני האדם, והוא אוכל ושותה את אותם דברים שבני האדם אוכלים. ההבדל היחיד הוא שכל בני האדם מכבדים אותו. כל דבר אחר שהוא נהנה ממנו הוא זהה לדברים שבני האדם נהנים מהם, הלא כן? אם כן, איזו זכות יש לכם לומר עליו כל כך הרבה? אלוהים חווה סבל כה רב, ועשה עבודה כה אדירה, ואתם, העלובים יותר מנמלים ומשרצים, זכיתם היום ברוממות כה רבה. אם אתם לא יכולים לאהוב את אלוהים בחזרה, איפה המצפון שלכם? יש בני אדם משדברים מהלב, ואומרים: "בכל פעם שאני חושב על פרידה מאלוהים, עיניי מתמלאות בדמעות, ואני מרגיש איך המצפון שלי מאשים אותי. אני מחויב לאלוהים. אני לא יכול לעשות זאת. אני לא יכול להתנהג אליו כך. אם הייתי מת וזה היה מעניק כבוד לעבודתו, הייתי הכי מאושר בעולם. אחרת, אפילו אם אחיה, לא ארגיש שם שלווה." הקשיבו לדברים האלה – זו החובה שכל ברוא צריך למלא. אם החיזיון הזה תמיד יהיה מצוי בתוך אדם מסוים, הוא ירגיש הבנה ורוגע פנימיים. הוא יהיה בטוח בדברים האלה. אתם תאמרו: "אלוהים לא פוגע בי, והוא לא שם אותי ללעג או משפיל אותי בכוונה תחילה. על אף שהוא מדבר בנוקשות מסוימת, וזה מכאיב לי בלבי, הוא עושה זאת למעני. על אף שהוא מדבר בנוקשות כזו, הוא בכל זאת מושיע אותי, והוא בכל זאת מתחשב בחולשותיי. הוא לא מעניש אותי בעובדות. אני מאמין שאלוהים הוא ישועה." אם באמת יהיה לכם החיזיון הזה, לא תגיעו למצב שבו תברחו. במצפונכם, אולי תרגישו שאתם טועים, ואולי תרגישו גינוי, ושאתם לא צריכים להתנהג כך אל אלוהים. אתם חושבים על כל החסד שזכיתם לו, ועל כל הדברים ששמעתם – האם יכולתם להאזין להם לחינם? בלי קשר לבני אדם אחרים שבורחים, אסור לכם לברוח. אחרים לא מאמינים, אבל אתם חייבים להאמין. אחרים נוטשים את אלוהים, אך עליכם לדבוק באלוהים ולשאת עליו עדות. אחרים משמיצים את אלוהים, אבל לכם אסור לעשות זאת. בלי קשר למידה שבה אלוהים יתאכזר אליכם, בכל זאת עליכם להתנהג אליו יפה. אתם צריכים לאהוב אותו בחזרה, וצריך להיות לכם מצפון, משום שאלוהים חף מכל פשע.. העובדה שהוא ירד אל הארץ מהשמיים כדי לעבוד בקרב בני האדם היא השפלה אדירה בפני עצמה. הוא קדוש ונעדר כל טינופת. כמה השפלה הוא סבל מאז בכך שהוא בא אל ארץ של טינופת? העבודה בקרבכם נועדה למענכם. אם לא יהיה לכם מצפון בהתנהגותכם כלפיו, מוטב יהיה לו תמותו מוקדם!

כיום, רוב בני האדם נעדרים את ההיבט הזה של החיזיון, והם כלל לא יכולים להעלות על דעתם את העבודה הזו, ולא יודעים מה אלוהים באמת רוצה להשלים באמצעות עבודתו. כך הדבר במיוחד בקרב בני האדם המבולבלים – הם כאילו נכנסו למבוך ואיבדו את עצמם אחרי כמה פניות ספורות. אם תסבירו להם לעומק את מטרת תוכנית הניהול של אלוהים, מצבם ישתנה. בני אדם רבים לא יכולים להעלות זאת על הדעת, והם סבורים שעבודתו של אלוהים היא לענות בני אדם. הם לא מבינים את החוכמה והפלא של עבודתו, והם לא מבינים שעבודתו היא גילוי עוצמתו האדירה, ויותר מזאת, להושיע את האנושות. הם לא רואים את כל הדברים האלה. הם רק רואים אם יש להם סיכויים עתידיים כלשהם, ואם הם מסוגלים יהיו מסוגלים לעלות לשמיים. הם אומרים: "עבודתו של אלוהים תמיד כה עקיפה. אם תוכל לגלות בפנינו את חוכמתך באופן ישיר, זה יהיה טוב. אתה לא צריך לענות אותנו כך. האיכות שלנו ירודה מדי, ואנחנו לא מבינים את רצונך. יהיה נהדר אם תוכל פשוט לדבר ולפעול באופן ישיר. אתה רוצה שננחש, אבל אנחנו לא יכולים. יהיה טוב אם תוכל להזדרז ולאפשר לנו לראות את כבודך. מה הצורך לעשות דברים באופן כל כך עקיף?" הדבר שהכי חסר לכם כעת הוא מצפון. שימו לכך יותר לב, ופקחו את העיניים לרווחה כדי לראות מי באמת עושה שלב אחר שלב של העבודה. אל תקפצו למסקנות. כעת הבנתם את רוב הרובד החיצוני של אורח החיים שאתם צריכים לאמץ. עדיין יש אמת רבה שעליכם לחוות, ובבוא היום שבו תוכלו להבין אותה במלואה, כבר לא תאמרו זאת, וכבר לא תתלוננו. אתם גם לא תגדירו אותה בקלות ראש. אתם תאמרו: "אלוהים כל כך חכם, כל כך קדוש. הוא כל כך רב עוצמה!"

מתוך : חשיבות ישועתם של צאצאי מואב

כנסיית האל הכול יכול - משכן האל נמצא בקרב בני אדם